עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 
בית דין אמריקה  |  



דף הבית >> תניא יומי מבואר >> שיעורים לחודש אלול תשע"ד >> יום רביעי ט"ו אלול
 

                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:

ממשיך הרבי הזקן לבאר לנו בפרק ט"ו ב'איגרת הקודש' שבתניא: צריך מאוד להיזהר כשממשילים את אלוקים לנשמה. אברהם אבינו לימד אותנו: אפילו שהוא היה בעל חסד עצום, היות ונשמתו נילקחה ישר מחסד של העולם העליון ביותר, בכל זאת הוא החשיב את עצמו לעפר ואפר. הוא נתן לנו משל: כמו שעפר ואפר אין לו ערך בכלל לגבי עץ אילן נאה, כי האילן יש לו אורך ורוחב וגובהו מרשים מאוד, על אף שהעץ נילקח מן האדמה. אבל, היות ויש בו גם את היסודות של אש, מים, ורוח הוא נראה יפה. לאחר שריפתו של העץ, פרחו להם אש, רוח, ומים שהיו מוחבאים בו ונשאר רק היסוד העיקרי של העץ שזה אדמה, כל היופי הלך. אותו הדבר החשיב אברהם אבינו את עצמו. על אף שהוא משמש את האלוקים בביטול עצום של חסד, בכל זאת אין זה דומה כלל וכלל לחסד של אצילות. היופי של אצילות חסר בעולם התחתון שלנו. כאן מזהיר אותנו הרבי הזקן: אפילו שיש מצוה גדולה ללמוד על אלוקים דרך ההיסתכלות העצמית שלנו בתוך גופנו, לא נדמה את הענינים של גופנו ונשמתנו לדמיון כפשוטו. כמו שאין מקרא יוצא מתוך פשוטו, כך אין מדרש יוצא מידי דרושו, ואין סוד יוצא מידי סודו. רק אלוקים מדבר איתנו במשל ובמליצה כפי שביאר לנו הרמב"ם.
 
מילות התניא המקוריות:

אך צריך להקדים מה ששמעתי ממורי ע"ה ע"פ ואנכי עפר ואפר שאמר אברהם אבינו ע"ה על הארת נשמתו המאירה בגופו מאור חסד עליון והיא מדתו מדת אהבה רבה (נ"א שבה הי') שהיה אוהב את הקב"ה אהבה גדולה ועליונה כ"כ עד שנעשה מרכבה להקב"ה וסד"א שבחי' חסד ואהבה שלמעלה בספירות העליונות היא מעין וסוג מהות מדת אהבה רבה של א"א ע"ה רק שהיא גדולה ונפלאה ממנה למעלה מעלה עד אין קץ ותכלית כנודע ממדות העליונות שאין להם [נ"א קץ] סוף ותכלית מצד עצמן כי אור א"ס ב"ה מאיר ומלובש בתוכם ממש ואיהו וגרמוהי חד. משא"כ בנשמת האדם המלובשת בחומר שיש למדותיה קץ וגבול. אבל מ"מ סד"א שמדותיה הן מעין וסוג מדות העליונות ולז"א ואנכי עפר ואפר דכמו שהאפר הוא מהותו ועצמותו של העץ הנשרף שהיה מורכב מד' יסודות ארמ"ע וג' יסודות אמ"ר חלפו והלכו להם וכלו בעשן המתהוה מהרכבתן כנודע ויסוד הד' שהיה בעץ שהוא העפר שבו היורד למטה ואין האש שולטת בו הוא הנשאר קיים והוא האפר והנה כל מהות העץ וממשו וחומרו וצורתו באורך ורוחב ועובי שהיה נראה לעין קודם שנשרף עיקרו היה מיסוד העפר שבו רק שאמ"ר כלולים בו כי העפר הוא חומרי יותר מכולן ויש לו אורך ורוחב ועובי משא"כ באש ורוח וגם המים הם מעט מזעיר בעץ וכל ארכו ורחבו ועוביו הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר שהוא האפר הנשאר אחרי שנפרדו ממנו אמ"ר והנה כמו שהאפר אין לו דמיון וערך אל מהות העץ הגדול באורך ורוחב ועובי קודם שנשרף לא בכמותו ולא באיכותו אף שהוא [הוא] מהותו ועצמותו וממנו נתהוה כך עד"מ אמר אאע"ה על מדתו מדת החסד והאהבה המאירה בו ומלובשת בגופו דאף שהיא [היא] מדת האהבה וחסד העליון שבאצילות המאיר בנשמתו שהיתה מרכבה עליונה אעפ"כ ברדתה למטה להתלבש בגופו ע"י השתלשלות העולמות ממדרגה למדרגה על ידי צמצומים רבים אין דמיון וערך מהות אור האהבה המאיר בו אל מהות אור אהבה וחסד עליון שבאצילות אלא כערך ודמיון מהות העפר שנעשה אפר אל מהותו ואיכותו כשהיה עץ נחמד למראה וטוב למאכל עד"מ ויותר מזה להבדיל באלפים הבדלות רק שדברה תורה כלשון בני אדם במשל ומליצה:
 
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים

ע"ה = עליו השלום
ע"פ = על פסוק
נ"א = נוסח אחר
הי' = היה
הקב"ה = הקדוש ברוך הוא
כ"כ = כל כך
וסד"ה = וסלקא דעתך אמינא
שבחי' = שבחינת
א"א ע"ה = אברהם אבינו עליו השלום
א"ס ב"ה = אין סוף ברוך הוא
משא"כ = מה שאין כן
מ"מ = מכל מקום
ולז"א = ולזה אמר
מד' = מ-4
ארמ"ע = אש, רוח, מים, עפר
וג' = ו-3
אמ"ר = אש, מים, רוח
משא"כ = מה שאין כן
עד"מ = על דרך משל
אעפ"כ = אף על פי כן
ע"י = על ידי

 
                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא

 
 




     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים