עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 
בית דין אמריקה  |  



דף הבית >> תניא יומי מבואר >> שיעורים לחודש אלול תשע"ח >> יום חמישי י"ט אלול
 

                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
ממשיך הרבי הזקן בפרק ט"ו ב'איגרת הקודש' שבתניא ומסביר לנו: כל העשר כוחות של הנשמה מתבטאים בגוף החומרני. חכמה, בינה, ודעת שהם שלושה כוחות עליונים בנשמה, הם לומדים את הספר, ואחר כך מתגלה בגוף שאר שבעת הכוחות של הנשמה.
 אם אדם למד על מעלת הצדקה, הוא יתן חסד לזולת, שחסד זה אותיות חס-דלת, דהיינו לחוס על הדלים.
אם הוא למד בתורה על העונשים שמגיע לרשעים, אז הוא יתנהג איתם בהתעלמות מוחלטת, שזה כוח הגבורה שבנשמה.
אם הוא לומד על זה שעם ישראל רחמנים בני רחמנים, אז הוא ירחם גם על אנשים שלא דתיים עדיין. על אף שהם חושבים שהם מהעשירון העליון, הם לא מבינים כמה הרחמנות עליהם גדולה מאוד. לכן, הוא יקים בית חב"ד על מנת לעזור להם, וזה כוח התפארת של הנשמה. היופי שבארץ ישראל הוא המיזוג בכל בית חב"ד בין אשכנזים עם ספרדים וכל העדות. זה הפירוש תפארת, ריבוי גוונים וצבעים.
לפעמים השליח, זה שמנהל את הבית חב"ד רואה שלא משתלם לו לתת ליהודי ספרדי לקרוא בתורה, אבל הוא מנצח את היצר ובכל זאת נותן לו לקרוא בתורה בציבור - זה כוח הנצח שבנשמה.
לפעמים השליח מגיע למצבים מביכים, לדוגמא: אשה תרמה לו מליון שקל, היא רוצה ללחוץ את ידו מתוך רצון של כבוד והערכה, ואז הוא מסביר לה שעל פי ההלכה הוא אינו רשאי. זוהי דרגת ההוד של הנשמה.
כשלשליח איכפת לו ממשפחתו,  הוא מקדיש להם זמן. האיתכפיא (הוא כופה את יצרו) שלו גורמת תענוג עליון אצל אלוקים והרבי מלך המשיח. לכן, הרבי יעשה שעוד יהודים יחזרו בתשובה דרך הבית חב"ד של אותו שליח שלא מזניח את ילדיו שלו. על אף שבבית אף אחד לא מפרסם את יקר פועלו, זה דרגת היסוד של הנשמה.
כשהשליח מוסיף בשיעורי תורה, ומצרף עוד יהודים שישתתפו. זוהי דרגת המלכות של הנשמה. 


מילות התניא המקוריות:
והנה כללות הי"ס שבנשמת האדם נודע לכל [בדרך כלל. בכ"י ליתא] שהמדות נחלקות בדרך כלל לז' מדות וכל פרטי המדות שבאדם באות מאחת מז' מדות אלו שהן שורש כל המדות וכללותן שהן מדת החסד להשפיע בלי גבול ומדת הגבורה לצמצם מלהשפיע כ"כ או שלא להשפיע [נ"א כל עיקר] כלל ומדת הרחמים לרחם על מי ששייך לשון רחמנות עליו והיא מדה ממוצעת בין גבורה לחסד שהיא להשפיע לכל גם למי שלא שייך לשון רחמנות עליו כלל מפני שאינו חסר כלום ואינו שרוי בצער כלל ולפי שהיא מדה ממוצעת נקראת תפארת כמו בגדי תפארת עד"מ שהוא בגד צבוע בגוונים הרבה מעורבי' [בו בכ"י ליתא] בדרך שהוא תפארת ונוי. משא"כ בגד הצבוע בגוון אחד לא שייך בו לשון תפארת ואח"כ בבוא ההשפעה לידי מעשה דהיינו בשעת ההשפעה ממש צריך להתיעץ איך להשפיע בדרך שיוכל המקבל לקבל ההשפעה כגון שרוצה להשפיע דבר חכמה ללמדה לבנו אם יאמרנה לו כולה כמו שהיא בשכלו לא יוכל הבן להבין ולקבל רק שצריך לסדר לו בסדר וענין אחר דבר דבור על אופניו מעט מעט ובחינת עצה זו נקראת נצח והוד שהן כליות יועצות וגם [נ"א והן] תרין ביעין המבשלים הזרע שהיא הטפה הנמשכת מהמוח דהיינו דבר חכמה ושכל הנמשך משכל האב שלא יומשך כמו שהוא שכל דק מאד במוחו ושכלו רק ישתנה קצת מדקות שכלו ויתהווה שכל שאינו דק כ"כ כדי שיוכל הבן לקבל במוחו והבנתו והוא ממש עד"מ כטפה היורדת מהמוח שהיא דקה מאד [מאד] ונעשית גסה וחומרית ממש בכליות ותרין ביעין וגם נו"ה נקרא שחקים ורחיים ששוחקים מן לצדיקים כמו הטוחן [חטים] ברחיים עד"מ שמפרר החטים לחלקים דקים מאד כך צריך האב להקטין השכל ודבר חכמה שרוצה להשפיע לבנו ולחלקם לחלקים רבים ולומר לו מעט מעט במועצות ודעת וגם בכלל בחינת נצח הוא לנצח ולעמוד נגד כל מונע ההשפעה והלימוד מבנו מבית ומחוץ. מבית היינו להתחזק נגד מדת הגבורה והצמצום שבאב עצמו שהיא מעוררת דינים ברצונו על בנו לומר שאינו ראוי לכך עדיין (בכ"י נרשם חסר) ובחי' יסוד היא עד"מ ההתקשרות שמקשר האב שכלו בשכל בנו בשעת למודו עמו באהבה ורצון שרוצה שיבין בנו ובלעדי זה גם אם היה הבן שומע דבורים אלו עצמם מפי אביו [שמדבר בעדו ולומד לעצמובכי"ק אדמו"ר בעל צ"צ נ"ע (בדרוש כי ידעתיו סעי' י"ג שהועתק שם לשון זה) ליתא תיבות אלו] לא היה מבין כ"כ כמו עכשיו שאביו מקשר שכלו אליו ומדבר עמו פא"פ באהבה וחשק שחושק מאד שיבין בנו וכל מה שהחשק והתענוג גדול כך ההשפעה והלימוד גדול שהבן יוכל לקבל יותר והאב משפיע יותר כי ע"י החשק והתענוג מתרבה ומתגדל שכלו בהרחבת הדעת להשפיע וללמד לבנו (וכמו עד"מ בגשמיות ממש רבוי הזרע הוא מרוב החשק והתענוג ועי"ז ממשיך הרבה מהמוח ולכן המשילו חכמי האמת לזיווג גשמי כמו שית'). והנה מדות אלו הן בחי' חיצוניות שבנפש ובתוכן מלובשות מדות פנימיות שהן בחי' אהוי"ר כו' דהיינו עד"מ באב המשפיע לבנו מחמת אהבתו ומונע השפעתו מפחדו ויראתו שלא יבא לידי מכשול ח"ו. ומקור ושרש מדות אלו הפנימיות והחיצוניות הוא מחב"ד שבנפשו כי לפי שכל האדם כך הן מדותיו כנראה בחוש שהקטן שהחב"ד שלו הן בבחי' קטנות כך כל מדותיו הן בדברים קטני הערך וגם בגדולים לפי שכלו יהולל איש כי לפי רוב חכמתו כך הוא רוב אהבתו וחסדו וכן שאר כל מדותיו פנימיות וחיצוניות מקורן הוא מחב"ד שבו והעיקר הוא הדעת שבו הנמשך מבחי' החו"ב שבו כנראה בחוש כי לפי שינוי דעות בני אדם
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים

הי"ס = ה-י' ספירות
בכ"י = בכתב יד
לז' = ל-7
כ"כ = כל כך
נ"א = נוסח אחר
עד"מ = על דרך משל
מעורבי' = מעורבים
משא"כ = מה שאין כן
ואח"כ = ואחר כך
ובחי' = ובחינת
בכי"ק = בכתב יד קודש
אדמו"ר = אדוננו מורנו ורבינו
צ"צ נ"ע = צמח דצק נשמתו עדן
סעי' = סעיף
פא"פ = פעם אחר פעם
ע"י = על ידי
ועי"ז = ועל ידי זה
שית' = שיתבאר
אהוי"ר = אהבה ויראה
ח"ו = חס ושלום
מחב"ד = מחכמה, בינה, דעת
החו"ב = החכמה והבינה

 
                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
 



     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים