עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 
בית דין אמריקה  |  



דף הבית >> תניא יומי מבואר >> שיעורים לחודש תמוז תשע"ח >> יום חמישי ט"ו תמוז
 

                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
ממשיך הרבי הזקן ללמד אותנו בפרק ד' של 'איגרת התשובה' בתניא: בצורת הכתיבה של אותיות השם י-ה-ו-ה יש את אופן המשכת החיות האלוקית לבריאה.
היו"ד שהיא קטנה מורה על חכמתו של אלוקים, שהיא נסתרת.
האות הא שבאה אחריה, צורתה יותר גדולה ורחבה, ומראה על חכמתו של אלוקים שיורדת להבנה אצל הצדיקים הגדולים. הצדיקים הגדולים הם הנשמות שאיתם אלוקים התייעץ בבריאת העולם החומרני, בששת ימי בראשית. כל דבר שמובן טוב, מצוייר כמו האות הא שהיא רחבה.
האות ו' מראה על הדיבור האלוקי, להוריד את החיות האלוקית לעולם למטה. לכן, ה-ו' היא קו ישר מלמעלה למטה.
האות הא האחרונה מראה שהנבראים כבר קיבלו את חיותם, והם עומדים בתבניתם החומרית. עניינו של הא הוא אורך ורוחב חומריים, כמו החיוּת החומרנית הגלויה בעולם שלנו שהכל נמדד לפי גודל אורך ורוחב,
אלוקים יוצר את העולם בדיבור. הדיבור מתחלק ל-5 חלקים, חמש צורות לביטוי האותיות: אותיות שיוצאות מהשפתיים, אותיות שיוצאות מהשיניים, אותיות שיוצאות מהלשון, אותיות שיוצאות מהחיך, אותיות שיוצאות מהגרון.  


מילות התניא המקוריות:

וביאור הענין כנודע ממאמר אליהו אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירן לאנהגא בהון עלמין סתימין וכו'. אנת חכים ולא בחכמה ידיעא אנת מבין ולא בבינה ידיעא וכו'. וכל הי' ספירות נכללות ונרמזות בשם הוי' ב"ה. כי היו"ד שהיא בחי' נקודה לבד מרמזת לחכמתו ית' שהיא בבחי' העלם והסתר קודם שבאה לבחי' התפשטות וגילוי ההשגה וההבנה (והקוץ שעל היו"ד רומז לבחי' רצון העליון ב"ה שלמעלה מעלה ממדרגת בחי' חכמה עילאה כנודע). ואחר שבאה לבחי' התפשטות וגילוי ההשגה וההבנה לעלמין סתימין נכללת ונרמזת באות ה"א שיש לה בחי' התפשטות לרוחב המורה ומרמז על הרחבת הביאור וההבנה וגם לאורך המורה על בחי' ההמשכה וההשפעה מלמעלה למטה לעלמין סתימין. ואח"כ כשנמשכת המשכה והשפעה זו יותר למטה לעלמין דאתגליין. וכמו האדם שרוצה לגלות חכמתו לאחרים ע"י דיבורו עד"מ. נכללת ונרמזת המשכה זו באותיות ו"ה. כי הוי"ו מורה על ההמשכה מלמעלה למטה. וגם המשכה זו היא ע"י מדת חסדו וטובו ושאר מדותיו הקדושות הנכללות בדרך כלל במספר שש שבפסוק לך ה' הגדולה וכו' עד לך ה' הממלכה וכו' ולא עד בכלל. כי מדת מלכותו ית' נק' בשם דבר ה' כמ"ש באשר דבר מלך שלטון ונכללת ונרמזת באות ה"א אחרונה של שם הוי'. כי פנימי' ומקור הדיבור הוא ההבל העולה מן הלב ומתחלק לה' מוצאות הפה אחה"ע מהגרון וכו'. וגם הברת הה"א היא בחי' הבל לבד כמ"ש אתא קלילא דלית בה מששא. ואף שאין לו דמות הגוף ח"ו. אך דברה תורה כלשון בני אדם. בשגם שגם דבר ה' כ"ב אותיות המתחלקות לה' חלקי המוצאות ובהן נברא כל היצור (וכמ"ש בלק"א ח"ב פי"א ביאור ענין אותיות אלו).

פיענוח ראשי תיבות וקיצורים

הי' = היה
ב"ה = ברוך הוא
בחי' = בחינה
ואח"כ = ואחר כך
ע"י = על ידי
עד"מ = על דרך משל
ית' = יתברך
נק' = נקרא
כמ"ש = כמו שכתוב
אחה"ע = א' ח' ה' ע'
ח"ו = חס ושלום
בלק"א = בליקוטי אמרים
ח"ב = חלק ב'
פי"א = פרק י"א 

 
                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
 



     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים