עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 
בית דין אמריקה  |  



דף הבית >> תניא יומי מבואר >> שיעורים לחודש חשוון תשע"ד >> יום חמישי כ' חשוון
 

                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
אלוקים יצר את האדם בצלמו, ולכן אם נלמד טוב על עצמנו נוכל קצת להבין את האלוקים. באדם ישנם שני כוחות נפש מאוד מיוחדים: אחד זה כח הרצון והשני זה כח התענוג. כח הרצון נותן לאדם את כל המעשים שהוא רוצה, האדם לא יעשה כלום ללא רצון, אבל הרצון יכול להיות ללא הנאה. למשל אני הולך לעבודה כי אני רוצה. ואם לא ארצה, גם אם יאיימו עלי באלפי סוגי איומים לא יזיזו אותי לעבודה, וברגע שאני רוצה אז פתאום הכל יזוז.  אבל הרצון הזה ללכת לעבודה לא מביא לי שום הנאה, רק אני יודע שעם הכסף שאקבל מהעבודה אוכל לנסוע לטיולים ולהיתענג. זאת אומרת שהמניע האמיתי ללכת לעבודה זה הכח השני החזק יותר שזה כח התענוג. רק כשיש תענוג, אפילו אם התענוג יגיע לאחר שנים רבות,  בכל זאת הרצון שלי יפעל. זאת אומרת שהתענוג משפיע על הרצון .
כביכול אצל האלוקים גם יש רצון ותענוג. הרצון זה התורה והמצוות והתענוג זה ארבע מאות עולמות מיוחדים לצדיקים. אלוקים רוצה בתורה ומצוות כדי להתענג עם הצדיקים לעתיד לבא.

מילות התניא המקוריות:
והנה אור זה הגנוז לצדיקים לע"ל הנק' בשם נועם ה' וצחצחות להתענג על ה' וד' מאות עלמין דכסופין דמתענגי בהון צדיקייא כו' כמ"ש ארבע מאות שקל כסף כו' הנה יש בו מעלות ומדרגות רבות מאד גבוה מעל גבוה אך הארה מועטת היורדת מדרגה אחר מדרגה לברוא לבוש זה היא מבחי' מדרגה האחרונה שבאור זה ונקראת בשם מדרגה החיצונה ואחוריים דרך משל כמ"ש בזהר דר"ח ע"ב (עיין בס' מק"מ) ור"י ע"ב ומה דאשתאר כו' והנה כמו שבנשמת האדם יש בה כח התענוג שמתענגת ממה שיש לה ענג ממנו כמו מהשכלת שכל חדש וכה"ג ובחי' חיצוניות ואחוריים של כח ובחי' התענוג שבה היא בחי' כח הרצון שבה שהוא רוצה מה שהוא רוצה דהיינו דבר שאינו צער שהצער היפך תענוג. וככה עד"מ באור א"ס ב"ה ג"כ כביכול הרצון העליון ב"ה היא בחי' חיצוניות ואחוריים לבחי' ענג העליון ונועם ה' וצחצחות ועלמין דכסופין הנ"ל הגם שהם מיוחדים בתכלית היחוד שהוא ית' ורצונו אחד ולא כרצון האדם ח"ו לא מיניה ולא מקצתיה ואין דמיון ביניהם כלל אעפ"כ דברה תורה כלשון בנ"א לשכך האזן מה שיכולה לשמוע במשל ומליצה מנשמת האדם הכלולה מכח התענוג והרצון והחכמה והבינה וכו' וכנראה בחוש שכשאדם משכיל איזה שכל חדש נפלא אזי באותה רגע עכ"פ נולד לו תענוג נפלא בשכלו מכלל שהתענוג הוא למעלה מעלה מבחי' השכל והחכמה רק שמלובש בבחי' שכל וחכמה וכשהאדם מרגיש השכל וחכמה דהיינו שמשיגה ומבינה היטב אזי מרגיש ג"כ בחי' התענוג המלובש בחכמה ולכן נקראת בחי' בינה בשם עוה"ב בזוה"ק שהיא בחי' התגלות החכמה עם התענוג המלובש בה שמשיגים הצדיקים בג"ע ומשכילים בפנימיות התורה דאורייתא מחכמה נפקא ואורייתא וקב"ה כולא חד:
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים

לע"ל = לעתיד לבוא
הנק' = הנקרא
כמ"ש = כמו שכתוב
מבחי' = מבחינת
דר"ח = דף ר"ח
ע"ב = עמוד ב'
ור"י = ודף ר"י
וכה"ג = וכהאי גוונא
עד"מ = על דרך משל
א"ס ב"ה = אין סוף ברוך הוא
ג"כ = גם כן
הנ"ל = הנאמר לעיל
ית' = יתברך
ח"ו = חס ושלום
אעפ"כ = אף על פי כן
בנ"א = בני אדם
עכ"פ = על כל פנים
עוה"ב = עולם הבא
בזוה"ק = בזוהר הקדוש
בג"ע = בגן עדן
וקב"ה = וקודשא בריך הוא
                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
 




     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים