עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 
בית דין אמריקה  |  



דף הבית >> תניא יומי מבואר >> שיעורים לחודש כסלו תשע"ח >> יום חמישי י"ב כסלו
 

                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:

 הגמרא ומשנה כפי שהם נלמדות אצל המלאכים העליונים לא יכולים לפעול כלום בעולם החומרני שלנו כאן. הם מחכים ליהודי שילמד בתוך גוף גשמי את התורה ורק היהודי הגשמי יכול להוריד את האור הגדול מהעולמות העליונים לכאן. כשהאור יורד, המלאכים שמורידים את האור נקראים שלוחי האלוקים. כשהיהודי מפסיק חס וחלילה ללמוד, המלאכים משתעממים כי אין להם שליחות לבצע בזכותו של היהודי כי הם מצד עצמם לא יכולים להוריד חיות לעולם רק בזכותו של היהודי. ומרוב שעמום המלאכים צועקים קדוש קדוש קדוש השם צב-אות מלא כל הארץ כבודו, כי ברגע שהמלאך רואה שאין לו שליחות לבצע כאן למטה הוא מבקש מיד תעסוקה אחרת ואלוקים נותן לו תעסוקה על ידי שהוא מקבל שם חדש. הוא כבר לא נקרא שליח, הוא התבטל משליחותו בגלל שהיהודי כאן למטה הפסיק ללמוד תורה. כאן אנו לומדים את גודל מעלת הלימוד תורה שעל ידי לימוד התורה יורד אור גדול מהעולמות העליונים ועל ידי זה יש ניצחון על הרוע בגשמיות ממש.
 
מילות התניא המקוריות:

ומ"ש בע"ח (ושער היחודים) שע"י הכוונה נעשה לבוש נשמה וע"י התורה לבוש רוח דרוח ע"י משנה דיצי' ורוח דנשמה דבריאה ע"י הגמ' י"ל דהיינו דוקא ע"י תורת האדם בעוה"ז העולה למעלה. אבל התלמוד עצמו שניתן בסיני הוא בנשמה ולכן הוא מברר הרוח וכן במשנה דיצי' ואף את"ל שגם הניתן מסיני הוא ברוח דבריאה יצירה הרי נודע שכל מלאך שהוא שליח מלמעלה אזי נק' בשם ה' ממש השוכן בקרבו משא"כ כשאינו שליח יש לו שם אחר כפי עבודתו ואזי קורא קדוש ק' ק' ה' כו' כלומר ששם ה' מובדל ממנו וכן הוא ממש בבחי' התלבשות התלמוד בבחי' רוח דבריאה והמשנה ברוח דיצי' הם שלוחי ה' דהיינו כלים דנוק' דאצי' החיצונים בתלמוד והאמצעי' במשנה אשר המשנה והתלמוד שבהם נמשכים מיסוד אבא המקבל מח"ס דא"א שבו מלובש אור א"ס ב"ה ונמצא שאור א"ס הוא שם ה' שוכן ברוח דבי"ע במקרא ומשנה ותלמוד וכשהאדם לומד ממשיך אור א"ס ב"ה בעוה"ז להיות נכלל ובטל באורו ית' כי זה כל האדם וזאת היתה עבודת רשב"י וכל התנאים ואמוראים בנגלה להמשיך אורו ית' ולברר בירורי נוגה כל משך זמן הגלות דשלטא אילנא דטו"ר כמ"ש עת אשר שלט האדם באדם כו' כי זהו תכלית ההשתלשלות שירד העליון למטה ויהיה לו דירה בתחתונים כדי להעלותן למהוי אחד באחד. משא"כ עבודת המלאכים דו"ר שכליים אינה בבחי' המשכה כלל וכלל רק הסתלקות כו'. ובזה יובן מה שנבראים מלאכים מאין ליש ע"י עסק התורה אפי' שלא בכוונה שהוא בחי' רוח בלבד שאינה אלקות כלל אלא לפי שאעפ"כ שם ה' שוכן וכו' וד"ל:
 

פיענוח ראשי תיבות וקיצורים

ומ"ש = ומה שכתוב
בע"ח = בעץ חיים
שע"י = שעל ידי
דיצי' = דיצירה
הגמ' = הגמרא
י"ל = יש להבין
בעוה"ז = בעולם הזה
את"ל = אם תמצא לומר
נק' = נקרא
משא"כ = מה שאין כן
ק' = קדוש
דנוק' = דנוקבא
דאצי' = דאצילות
מח"ס = מוחא סתימא
דא"א = דאריך אנפין
א"ס ב"ה = אין סוף ברוך הוא
דבי"ע = דבריאה, יצירה, עשיה
רשב"י = רבי שמעון בר יוחאי
דטו"ר = דטוב ורע
כמ"ש = כמו שכתוב
משא"כ = מה שאין כן
דו"ר = דחילו ורחימו
שאעפ"כ = שאף על פי כן
וד"ל = ודי למבין

 
                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא

 
 




     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים