עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 

דף הבית >> תניא יומי מבואר >> שיעורים לחודש כסלו תשפ"ד >> יום כ"ה כסלו
 

                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:

לכל יהודי יש שתי נשמות: נפש אחת היא מיד מתגלת בלידה והיא נקראת נפש בהמית, והנפש השניה היא 'נפש אלוקית' שעליה ירחיב הרבי הזקן בפרק הבא. כאן הרבי הזקן מרחיב על הנפש הבהמית. היות וכל נברא יש בו ארבעה יסודות שהם: אש, רוח, מים, ואדמה. לכן גם הנשמה יש לה אש, רוח, מים, ואדמה. בן אדם שכועס ומתגאה זה בא לו מהאש שבנשמה, האש תמיד עולה למעלה ולכן גם מי שכועס עולה תמיד למעלה. וגם מי שמתגאה עולה למעלה, לא משנה שבסוף מכבים אותו, אבל בהתחלה הוא מתפרץ ללמעלה. מי שאוהב כל הזמן לישון זה בא לו מהאדמה של הנשמה. האדמה לא זזה וכך גם הישן הוא כמעט הפך לדומם. האדם שמסתלבט ומתלוצץ זה בא לו מהרוח של הנשמה, כמו שרוח חולפת ועוברת כך גם הסתלבטן והליצן עושים צחוק ובדיחות שעוברות. האדם שאוהב להינות מים, בריכה וכל מיני דברים מענגים זה בא לו מהמים של הנשמה כי המים דרכם להצמיח תענוגות. כל זה הנשמה הבהמית שאפשר לנצל אותה לדברים חיוביים לדוגמא: אם הוא מתגאה ומחזיק מעצמו ולא חוטא בגלל שהוא אומר לעצמו אני מישהו חשוב ולא מתאים לי להתלכלך בקטנות, אז הוא מנצל את הבהמה שלו לכוון חיובי. אם הוא הולך לישון רק כדי לצבור כח הוא מנצל את הבהמה שלו לחיובי. אם הוא הולך לים כדי להתחזק בלבד להיות בריא לעבודת השם הוא מנצל את הבהמה לכיוון חיובי. אם הוא אמר בדיחה לחזק ולשמח יהודי עצוב חולה הוא לקח את הבהמה שלו לכיוון חיובי. חוץ מכל הדברים החיוביים שיש לנשמה הבהמית יש עוד משהו הומני לכל יהודי בנשמה הבהמית שלו, שהוא מרחם על המיסכנים. גויים על הרוב לא מרחמים, רוב הגויים עושים גמילות חסדים מחמת המוח הקריר בלבד.  אצל יהודים רוב היהודים מרחמים בלי לחשוב בכלל. זה בא באינסטינקט ללא מעצורים.

מילות התניא המקוריות:

 והא דאמרי' בעלמא דמחצ' על מחצה מקרי בינוני ורוב זכיות מקרי צדיק הוא שם המושאל לענין שכר ועונש לפי שנדון אחר רובו ומקרי צדיק בדינו מאחר שזוכה בדין אבל לענין אמיתת שם התואר והמעלה של מעלת ומדרגות חלוקות צדיקים ובינונים ארז"ל צדיקים יצ"ט שופטן שנא' ולבי חלל בקרבי שאין לו יצה"ר כי הרגו בתענית אבל כל מי שלא הגיע למדרגה זו אף שזכיותיו מרובים על עונותיו אינו במעלת ומדרגת צדיק כלל ולכן ארז"ל במדרש ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור וכו' וכמ"ש וצדיק יסוד עולם: אך ביאור הענין על פי מ"ש הרח"ו ז"ל בשער הקדושה [ובע"ח שער נ' פ"ב] דלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע יש שתי נשמות דכתיב ונשמות אני עשיתי שהן שתי נפשות נפש אחת מצד הקליפה וסטרא אחרא והיא המתלבשת בדם האדם להחיות הגוף וכדכתיב כי נפש הבשר בדם היא וממנה באות כל המדות רעות מארבע יסודות רעים שבה דהיינו כעס וגאוה מיסוד האש שנגבה למעלה. ותאות התענוגים מיסוד המים כי המים מצמיחים כל מיני תענוג. והוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים מיסוד הרוח. ועצלות ועצבות מיסוד העפר. וגם מדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם כמו רחמנות וג"ח באות ממנה כי בישראל נפש זו דקליפה היא מקליפ' נוגה שיש בה ג"כ טוב והיא מסוד עץ הדעת טוב ורע: משא"כ נפשות אומות עובדי גלולים הן משאר קליפות טמאות שאין בהן טוב כלל כמ"ש בע"ח שער מ"ט פ"ג וכל טיבו דעבדין האומות עובדי גלולים לגרמייהו עבדין וכדאיתא בגמרא ע"פ וחסד לאומים חטאת שכל צדקה וחסד שאומות עובדי גלולים עושין אינן אלא להתייהר כו':

פיענוח ראשי תיבות וקיצורים

דאמרי' = דאמרינן
דמחצ' = דמחצה
ארז"ל = אמרו רבותינו זכרונם לברכה
יצ"ט = יצר טוב
שנא' = שנאמר
יצה"ר = יצר הרע
הקב"ה = הקדוש ברוך הוא
וכמ"ש = וכמו שכתוב
מ"ש = מה שכתב
הרח"ו ז"ל  = הרב רבינו חיים ויטאל זכרונו לברכה
ובע"ח = ובעץ חיים
וג"ח = וגמילות חסדים
ג"כ = גם כן
משא"כ = מה שאין כן
ע"פ = על פסוק
                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
 



     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים