הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
אחרי שהרבי הזקן ביאר לנו בפרק כ"ד בתניא שכל עבירה היא בגדר עבירה חמורה. נותן לנו הרבי הזקן בפרק כ"ה תרגיל מחשבתי איך לא להיכשל בעבירות בכלל. נקח לדוגמא את יוסי שריד, אם יבואו אליו ויאיימו על חייו, הוא לא ימיר את דתו וימות כיהודי. היות ולכל יהודי יש את הניצוץ האלוקי, והניצוץ לא רוצה להיפרד מאלוקים אפילו לרגע אחד. הוא לא ימיר את דתו גם לא למראית עין, ולא ינסה אפילו לחשוב שאחרי המרת הדת הוא יחזור ליהדות. כי אלוקים תמיד רחום וסולח, ואם הוא יבקש ממנו סליחה מעומק הלב בוודאי יסלח לו אלוקים. ובכל זאת הוא לא יחטא בהמרת הדת, אפילו לא לרגע, ואפילו יהיה מוכן להתייסר ולמות. אז בוא וניתן ליוסי שריד תרגיל למחשבה: למות על קידוש השם הרבה יותר קשה מלשמור שבת. בשבת אתה יכול להנות מלשיר עם הנכדים, מלאכול חמין, שינה אז מדוע לא תשמור שבת? תחזור בתשובה ותהיה חבדניק.
מילות התניא המקוריות:
פרק כה
וזהו שכתוב כי קרוב אליך הדבר מאד וגו' שבכל עת ובכל שעה בידו של אדם וברשותו הוא להעבי' רוח שטות והשכחה מקרבו ולזכור ולעורר אהבתו לה' אחד המסותרת בודאי בלבבו בלי שום ספק. וז"ש ובלבבך ונכלל בה גם דחילו דהיינו שלא ליפרד בשום אופן מיחודו ואחדותו יתברך אפי' במסירת נפש ממש בלי שום טעם ושכל מושג אלא בטבע אלהי וכ"ש בשבירת התאוות הקלה מיסורי מיתה שקרוב אליו הדבר יותר לכבוש היצר הן בבחי' סור מרע אפי' מעבירה קלה של דברי סופרים שלא לעבור על רצונו ית' מאחר שנפרד בה מיחודו ואחדותו כמו בע"ז ממש בשעת מעשה והרי גם בע"ז יכול לעשות תשובה אח"כ. ואף שהאומר אחטא ואשוב אין מספיקין כו' היינו שאין מחזיקים ידו להיות לו שעת הכושר לעשות תשובה אבל אם דחק השעה ועשה תשובה אין לך דבר שעומד בפני התשובה. ואעפ"כ כל איש ישראל מוכן ומזומן למסור נפשו על קדושת ה' שלא להשתחוות לע"ז אפי' לפי שעה ולעשות תשובה אח"כ והיינו מפני אור ה' המלובש בנפשם כנ"ל שאינו בבחי' זמן ושעה כלל אלא למעלה מהזמן ושליט ומושל עליו כנודע.
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
וגו' = וגומר
להעבי' = להעבירה
וז"ש = וזה שכתוב
אפי' = אפילו
וכ"ש = וכל שכן
בבחי' = בבחינת
ית' = יתברך
בע"ז = בעבודה זרה
אח"כ = אחר כך
ואעפ"כ = ואף על פי כן
כנ"ל = כנאמר לעיל
