הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
בפרק ב' ב'אגרת הקודש' למדנו שאלוקים עשה עם אדמו"ר הזקן וכל החסידים חסד גדול, שהציל אותם מהמלשינות של הליטאים.
בפרק ג' ממשיך הרבי הזקן לבאר לנו: כל ההצלה היתה בזכות מעשה הצדקה של הרבי והחסידים. האור שאלוקים מוריד כדי להחיות את העולם דרך 10 הספירות הקדושות, אותו אור, הוא מצומצם, כדי שיוכלו הנבראים לקבלו, ולא יתבטלו מרוב האור העצום. בגלל הצימצום, יכול להיות מצב שיקבלו מהאור גם אנשים רעים, מלשינים ומוסרים, ביחד עם גויים קומוניסטים. כדי למנוע את המבוכה, צריך להוסיף במצוות הצדקה שיש לה כוח לסתום את נזילת השפע לרשעים. בזכות זה, נהיה חג הגאולה י"ט בכסלו, בזכות מתן הצדקה. כמו שיש שיריון שמגן על החייל, שלא יכנסו כדורים לבטנו. כך הצדקה היא כמו שריון של קשקשים, כל קשקש הוא מטבע קטן שעוצר את הרוע בעולם. לא רק שהרוע לא יפגע בקדושה, אלא שהרוע יתבטל, כי לא יקבל חיות מהקדושה
מילות התניא המקוריות:
ג וילבש צדקה כשריון וכובע ישועה בראשו. ודרשו רז"ל מה שריון זה כל קליפה וקליפה מצטרפת לשריון גדול אף צדקה כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול. פי' שהשריון עשוי קשקשים על נקבים והם מגינים שלא יכנס חץ בנקבים. וככה הוא מעשה הצדקה:
וביאור הענין כי גדולה צדקה מכל המצות שמהן נעשי' לבושי' להנשמה הנמשכי' מאור א"ס ב"ה מבחי' סובב כל עלמין (כמבואר הפי' ממכ"ע וסובב כ"ע בלק"א ע"ש) באתערותא דלתתא היא מצות ה' ורצון העליון ב"ה. ועיקר המשכה זו מאור א"ס ב"ה הוא לבוש ואור מקיף לי"ס דאבי"ע המשתלשלות מעילה לעילה וממדרגה למדרגה כו' הנקראות בשם ממלא כ"ע. פי' כי אור א"ס ב"ה מתלבש ומאיר בתוך כל השתלשלו' הע"ס דאבי"ע והוא המאציל הע"ס דאצילות המשתלשלו' לבי"ע ע"י צמצום עצום המבואר בע"ח ונקרא אור פנימי. וע"י קיום המצות נמשך אור מקיף הנ"ל ומאיר תוך הע"ס דאבי"ע ומתייחד עם האור פנימי ונקרא יחוד קוב"ה ושכינתי' כמ"ש במ"א. ומהארה דהארה מאור מקיף הנ"ל ע"י צמצום רב נעשה לבוש לבחי' נר"ן של האדם בג"ע התחתון והעליון שיוכלו ליהנות ולהשיג איזה השגה והארה מאור א"ס ב"ה כמ"ש במ"א. וזה שאמרו רז"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא. כי בעוה"ז הגשמי ובעל גבול וצמצום רב ועצום מאד מאד א"א להתלבש שום הארה מאור א"ס ב"ה כ"א ע"י י"ס הנקראים גופא בזוה"ק. חסד דרועא ימינא כו'. לפי שכמו שאין ערוך לו להגוף הגשמי לגבי הנשמה כך אין ערוך כלל לי"ס דאצילות לגבי המאציל העליון א"ס ב"ה. כי אפי' ח"ע שהיא ראשיתן היא בבחי' עשיה גופנית לגבי א"ס ב"ה כמ"ש בלק"א. ואי לזאת במעשה הצדקה וגמ"ח שאדם אוכל מפירותיהן בעוה"ז יש נקבים עד"מ בלבוש העליון המקיף על גופא הם הכלים די"ס. להאיר מהם ולהשפיע אור ושפע מחסד דרועא ימינא אורך ימים בעוה"ז הגשמי ועושר וכבוד מדרועא שמאלא. וכן בתפארת. והוד והדר וחדוה וכו': אך כדי שלא ינקו החיצונים למעלה מאור ושפע המשתלשל ויורד למטה מטה עד עוה"ז הגשמי. וכן למטה להגין על האדם ולשמרו ולהצילו מכל דבר רע בגשמיות וברוחניות. לזאת חוזר ומאיר אור המקיף וסותם הנקב עד"מ. כי הוא מבחי' א"ס וסובב כ"ע כנ"ל. וזהו שאמרו רז"ל מצטרפת לחשבון גדול דייקא כי גדול ה' ומהולל מאד בלי סוף ותכלית וגבול [ח"ו]:
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
רז"ל = רבותינו זכרונם לברכה
פי' = פירוש
נעשי' = נעשים
לבושי' = לבושים
הנמשכי' = הנמשכים
א"ס ב"ה = אין סוף ברוך הוא
מבחי' = מבחינת
ממכ"ע = ממלא כל עלמין
כ"ע = כל עלמין
בלק"א = בליקוטי אמרים
ע"ש = עיין שם
ב"ה = ברוך הוא
לי"ס = ל-י' ספירות
דאבי"ע = דאצילות, בריאה, יצירה, עשיה
הע"ס = העשר ספירות
המשתלשלו' = המשתלשלות
לבי"ע = לבריאה, יצירה, עשיה
ע"י = על ידי
בע"ח = בעץ חיים
הנ"ל = הנאמר לעיל
קוב"ה = קודשא בריך הוא
במ"א = במקום אחר
נר"ן = נפש, רוח, נשמה
בג"ע = בגן עדן
בעוה"ז = בעולם הזה
א"א = אי אפשר
י"ס = י' ספירות
בזוה"ק = בזוהר הקדוש
עד"מ = על דרך משל
כנ"ל = כנאמר לעיל
ח"ו = חס ושלום
