עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 

דף הבית >> תניא יומי מבואר >> שיעורים לחודש אלול תשפ"ד >> יום ב' אלול
 

                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:

ממשיך הרבי הזקן לבאר לנו בפרק יו"ד ב'איגרת הקודש' שבתניא ושואל: איך אנחנו אומרים שהאור העליון שמרפא את החטא מגיע על ידי הצדקה, הרי זה מגיע על ידי תשובה ועיקר התשובה זה חרטה על העבר וקבלה על העתיד?
מתרץ על כך הרבי הזקן: בזמן שבית המקדש היה קיים היהודי שחטא היה צריך להביא קרבן אחרי שהתחרט וקיבל החלטות טובות. אבל בימינו במקום הקרבן צריך לתת צדקה ולעשות חסד, אחרי החרטה וקבלת החלטות טובות, נתינת הצדקה היא כדי שלא יהיה זכר ללכלוך החטא וכך לזכות באור הגדול. אותיות חסד הם חס-דלית, דהיינו לחוס על הדל. כמו שאתה חס על הדל, כך אלוקים יחוס עליך ויפטור אותך מהיסורים.

 
מילות התניא המקוריות:

והנה עיקר התשובה הוא בלב כי על ידי החרטה מעומקא דלבא מעורר עומק אור העליון הזה אך כדי להמשיכו להאיר בעולמות עליונים ותחתונים צריך אתעדל"ת ממש בבחי' מעשה דהיינו מעשה הצדקה וחסד בלי גבול ומדה דכמו שהאדם משפיע רב חסד פי' ח"ס דלי"ת דהיינו לדל ואביון דלית ליה מגרמי' כלום ואינו נותן גבול ומדה לנתינתו והשפעתו. כך הקב"ה משפיע אורו וטובו בבחי' חסד עילאה הנק' רב חסד המאיר בבחי' א"ס בלי גבול ומדה תוך העולמות עליונים ותחתונים שכולם הם בבחי' דלי"ת אצלו יתברך דלית להון מגרמיהון כלום וכולא קמיה כלא חשיבי ועי"ז נתקנו כל הפגמים שפגם האדם בעונותיו למעלה בעולמות עליונים ותחתונים. וז"ש עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח לפי שהקרבנות הן בבחי' שיעור ומדה וגבול. משא"כ בצדקה שיוכל לפזר בלי גבול לתקן עונותיו. ומ"ש המבזבז אל יבזבז יותר מחומש היינו דוקא במי שלא חטא או שתקן חטאיו בסיגופים ותעניות כראוי לתקן כל הפגמים למעלה. אבל מי שצריך לתקן נפשו עדיין פשיטא דלא גרעה רפואת הנפש מרפואת הגוף שאין כסף נחשב וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו כתיב.
 
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים

אתעדל"ת = אתערותא דלתתא
בבחי' = בבחינת
פי' = פירוש
ח"ס = חס
דלית = דל שאין לו כלום
מגרמי' = מגרמיה
הקב"ה = הקדוש ברוך הוא
הנק' = הנקרא
א"ס = אין סוף
ועי"ז = ועל ידי זה
וז"ש = וזה שכתוב
משא"כ = מה שאין כן
ומ"ש = ומה שכתוב

 
                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא

 
 



     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים