הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
בשיעור הקודם למדנו שלא טוב שמתכנסים עשרה יהודים ויותר ומתעסקים בדברים בטלים, שאז הם מביישים את השכינה שבאה לשכון בתוכם. בשיעור הזה הרבי הזקן נותן עיצה ליהודים שבאו לבית הכנסת על מנת להתפלל מנחה וערבית בימות החול. בזמן ההמתנה בין התפילות מציע הרבי הזקן ליהודים ללמוד בספרי אגדה, או ללמוד הלכות בשולחן ערוך בחלק אורח חיים, שהם הלכות שצריכות לכל אחד ושוות לכל נפש.
בשבת קודש הרבי הזקן מציע ללמוד את הלכות שבת. כדי שהיהודים יהיו בקיאים בהלכות הנוגעות לשבת, שהם עם הרבה דקדוקי הלכה ותוספות של חכמים. ודברי חכמים חמורים יותר מדברי תורה ואין להקל ראש בזה.
מילות התניא המקוריות:
על כן אהוביי אחיי ורעיי אל נא תרעו הרעה הגדולה הזאת ותנו כבוד לה' אלהיכם בטרם יחשך דהיינו בין מנחה למעריב כל ימות החול ללמוד בעשרה פנימיות התורה שהיא אגדה שבס' ע"י שרוב סודות התורה גנוזין בה ומכפרת עונותיו של אדם כמבואר בכהאריז"ל והנגלות שבה הן דרכי ה' שילך בהם האדם וישית עצות בנפשו במילי דשמיא ובמילי דעלמא וכידוע לכל חכמי לב וגם ללמוד מעט בשו"ע או"ח הלכות הצריכות לכל אדם וע"ז ארז"ל כל השונה הלכות בכל יום כו' שהן הלכות ברורות ופסוקות הלכה למעשה כמבואר בפרש"י ז"ל שם ובשבת קדש בעלות המנחה יעסקו בהל' שבת כי הלכתא רבתא לשבתא ובקל יכול האדם ליכשל בה ח"ו אפילו באיסור כרת וסקילה מחסרון ידיעה ושגגת תלמוד עולה זדון ח"ו ואצ"ל באיסורי דברי סופרים שרבו כמו רבו למעלה ובפרט באיסורי מוקצה דשכיחי טובא וחמורים ד"ס יותר מד"ת כמ"ש רז"ל שכל העובר על דברי חכמים אפילו באיסור קל של דבריהם כמו האוכל קודם תפלת ערבית וכה"ג חייב מיתה כעובר על חמורות שבתורה וכל יחיד אל יפרוש עצמו מן הציבור אפילו ללמוד ענין אחר כ"א בדבר שהציבור עסוקין בו ואצ"ל שלא יצא החוצה אם לא יהיו עשרה מבלעדו ועליו אני קורא הפסוק ועוזבי ה' יכלו כו' כמשארז"ל על כל דבר שבקדושה. כי אין קדושה כקדושת התורה דאורייתא וקוב"ה כולא חד. וכל הפורש מן הציבור בו' ושומע לי ישכון בטח ובימיו ובימינו תושע יהודה וירושלים תשכון לבטח אמן כן יהי רצון:
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
שבס' = שבספר
ע"י = על ידי
בכהאריז"ל = בכתבי הקדוש האלוקי רבינו יצחק זכרונו לברכה
בשו"ע = בשולחן ערוך
או"ח = אורח חיים
וע"ז = ועל זה
ארז"ל = אמרו רבותינו זכרונם לברכה
בפרש"י ז"ל = בפירוש רבי שלמה בן יצחק זכרונו לברכה
בהל' = בהלכות
ח"ו = חס ושלום
ואצ"ל = ואין צריך להיות
ד"ס = דברי סופרים
מד"ת = מדברי תורה
כמ"ש = כמו שכתוב
וכה"ג = וכהאי גוונא
כ"א = כי אם
וקוב"ה = וקודשא בריך הוא
