הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
בפרק ג' למדנו כיצד להתנקות מהחטא אחרי החזרה בתשובה.
בפרק ד' חוזר הרבי הזקן מלמד אותנו את עיקר התשובה. עיקר התשובה זה חרטה על העבר, וקבלה על העתיד.
שואל הרבי הזקן: כתוב בזוהר שתשובה לא מועילה למי שהוציא זרע לבטלה, והרי כתוב בגמרא שאין דבר שעומד בפני התשובה. דהיינו, אלוקים סולח על הכל, אם היהודי התחרט באמת ומקבל החלטה טובה?
מתרץ על כך הרבי הזקן: הזוהר מתכוון שלא מועילה תשובה תחתונה, רק צריך תשובה עליונה. דהיינו, לא מספיק רק חרטה, אלא צריך להוסיף בלימוד התורה מתוך שמחה. כי תשובה זה אותיות תשוב –ה, דהיינו, להחזיר את אותיות של י-ה-ו-ה חזרה למקום. כשיהודי חוטא חס וחלילה הוא מנפץ את אותיות י-ה-ו-ה ומפרידם, התכלית על ידי החרטה זה להחזיר את ה-ה' האחרונה בחזרה ל-ו'. כשהוא לומד תורה מתוך שמחה והוספה, הוא מחזיר את הה"הראשונה ליו"ד, ואז חוזר השם לקדמותו י-ה-ו-ה.
יש מצב שאדם חייב מיתה בידי שמים על חטאים מסויימים. לדוגמא: חטא של נבואת שקר, חנניה התנבא מליבו, מה שאלוקים לא אמר, לכן מת בן ששים. דוגמא נוספת: מי שבא על נידה, חייב כרת, מת בן חמישים. נשאלת השאלה: מדוע היום, אחרי חורבן בית שני לא רואים את הדברים הללו, ועוד רואים שדרך רשעים צלחה, הם לא נענשים בעולם הזה החומרני, כמו שאומר דוד המלך בשם משה רבינו בתהילים: 'בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און', מדוע הם מצליחים, בכדי להישמדם עדי עד, שבעולם שקיים לעד, הם מפסידים, בסוף הדרך. שואל הרבי הזקן: מדוע אחרי חורבן הבית, הרשעים לא מפסידים מיד?
מילות התניא המקוריות:
פרק ד ואולם כל הנ"ל הוא לגמר הכפרה ומירוק הנפש לה' אחר התשובה כמ"ש לעיל מהגמ' פ"ק דזבחים דעולה דורון היא לאחר שריצה הפרקליט וכו'. אמנם התחלת מצות התשובה ועיקרה לשוב עד ה' באמת ובלב שלם. ההכרח לבאר היטב בהרחבת הביאור. בהקדים מ"ש בזוה"ק בביאור מלת תשובה ע"ד הסוד. תשוב ה'. ה' תתאה תשובה תתאה. ה' עילאה תשובה עילאה. וגם מ"ש בזוה"ק בקצת מקומות שאין תשובה מועלת לפוגם בריתו ומוציא ז"ל. והוא דבר תמוה מאד שאין לך דבר עומד בפני התשובה ואפי' ע"ז וג"ע וכו'. ופי' בר"ח שכונת הזהר שאין מועלת תשובה תתאה כ"א תשובה עילאה וכו'. הנה להבין זאת מעט מזעיר צריך להקדים מה שמבואר מהכתוב ומדברי רז"ל ענין הכרת ומיתה בידי שמים כשעבר עבירה שחייבי' עלי' כרת הי' מת ממש קודם חמשים שנה. ובמיתה בידי שמים מת ממש קודם ששים שנה כחנניה בן עזור הנביא בירמי' (ולפעמי' גם במיתה בידי שמים נפרעין לאלתר כמו שמצינו בער ואונן) והרי נמצאו בכל דור כמה וכמה חייבי כריתות ומיתות והאריכו ימיהם (ושניהם) [ושנותיהם] בנעימים.
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
הנ"ל = הנאמר לעיל
כמ"ש = כמו שכתוב
מהגמ' = מהגמרא
פ"ק = פרק קמא
מ"ש = מה שכתוב
בזוה"ק = בזוהר הקדוש
ע"ד = על דרך
ז"ל = זרע לבטלה
ואפי' = ואפילו
ע"ז = עבודה זרה
וג"ע = וגילוי עריות
ופי' = ופירש
בר"ח = בראשית חכמה
כ"א = כי אם
רז"ל = רבותינו זכרונם לברכה
שחייבי' = שחייבים
עלי' = עליה
הי' = היה
בירמי' = בירמיה
ולפעמי' = ולפעמים
