הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
ממשיך הרבי הזקן לבאר לנו בפרק כ' ב'איגרת הקודש' שבתניא ומסביר: העולם כאן הגשמי היה צריך להיות אין, בביטול עצום לאין סוף שמהוה אותו כל רגע. אלוקים מסתיר את האור לנבראים ולא לעצמו. אצל אלוקים עצמו אין צמצום, הצמצום הוא רק אלינו הנבראים. כדי שלא נחוש איך אנחנו נבראים מהמקור. היות, שאנו לא מבינים כלל באין, איך שהוא מצמצם את עצמו, לכן יש לנו אגו. כמו שחמור לא מבין במרק ירקות והוא נישאר בחמוריותו. רק על ידי קיום מצוות מעשיות אנחנו נוגעים באין סוף.
מילות התניא המקוריות:
ויש מאין נקרא בריאה בלה"ק והגם שהיש הנברא הוא ג"כ כלא חשיב קמיה דהיינו שבטל במציאות לגבי הכח והאור השופע בו מהכלים די"ס דאבי"ע שהקו אור א"ס ב"ה מאיר בהם וכזיו השמש בשמש כמ"ש בלק"א ח"ב. היינו קמיה דוקא שהיא ידיעתו ית' מלמעלה למטה. אבל בידיעה שממטה למעלה היש הנברא הוא דבר נפרד לגמרי בידיעה והשגה זו שממטה כי הכח השופע בו אינו מושג כלל וכלל וגם אין ערוך זה לזה כלל וכלל לא מיניה ולא מקצתיה מהערך שמהעלול אל העילה שהעלול יודע ומשיג איזה השגה בעילתו ובטל אצלו ע"י ידיעה והשגה זו וגם במהותם ועצמותם אין הפרש גדול כ"כ רק שזה עילה וזה עלול ולא מיניה ולא מקצתיה מההפרש שבין מהות היש הנברא למהות הכח והאור השופע בו להוותו מאין ליש ולכן נקרא יש מאין דוקא
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
בלה"ק = בלשון הקודש
ג"כ = גם כן
די"ס = ד-י' ספירות
דאבי"ע = דאצילות, בריאה, יצירה, עשיה
א"ס ב"ה = אין סוף ברוך הוא
כמ"ש = כמו שכתוב
בלק"א = בליקוטי אומרים
ח"ב = חלק ב'
ית' = יתברך
ע"י = על ידי
כ"כ = כל כך
