עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 

דף הבית >> תניא יומי מבואר >> שיעורים לחודש ניסן תשע"ד >> יום שבת כ"ו ניסן
 

                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:

הרבי הזקן ביאר לנו בפרק מ"ב בתניא שעיקר העיקרים זה להיות אדם ירא מהבורא. אם לאדם אין יראה פשוטה מאלוקים, הוא לא יוכל לקיים את המצוות באמת לאמיתו.
 הרבי הזקן מבאר לנו בפרק מ"ג בתניא: אחרי שהאדם למד על החכמה האלוקית בעינייני הטבע והפיזיקה, ועל ידי זה נפל עליו אימתה ופחד מגודל החכמה האלוקית שמוצפנת בבריאה. מיד אחרי הפחד, הוא צריך ללמוד יותר לעומק על הצופן האלוקי. מצד האמת,  כל הבריאה לא חשובה לפניו, [לפני הבורא יתברך שמו ] אפילו לא כטיפה מן הים... כדי להגיע לידיעה זו, הוא צריך ללמוד את הארבעה פרקים הראשונים ברמב"ם,  וללמוד לעומק את שער היחוד והאמונה בתניא. אחרי שהוא למד לעומק את היסודות הללו, עליו לשאול את עצמו: מה נוגע לי בחיים היום יומיים מה שלמדתי? איך אני מביא את הלימוד לידי ביצוע מעשי? מיד אחרי התבוננות זו, תיפול עליו בושה גדולה, שהוא חייב לתקן את דרכיו, כי המלך הגדול סופר את כל צעדיו.
ממשיך הרבי הזקן לבאר לנו בפרק מ"ג בתניא: אחרי שהאדם מתבייש באמת מאלוקים, הוא נזהר עקב כך לשמור את כל מצוותיו. מיד אחר כך הוא יתחיל לאהוב את אלוקים. האהבה זו, תגרום לו לזנוח את כל מעשי העולם הזה, שהם רדיפה אחרי המותרות. הוא ישקיע את עצמו בלימוד התורה מתוך שמחה, כמו שאדם גמר פרק מסויים בחייו. לדוגמא: אדם סיים את האוניברסיטה, ויש לו תואר, לא מעניין אותו שום תחרות כיתתית, לא מעניין אותו חברי האוניברסיטה. אלא, כל מגמתו למצוא עבודה ולהתפרנס. כך גם כביכול היהודי, הוא יעבוד עם כל כוחות נפשו, ויגיע להישגים בעבודת השם. שום דבר לא יעניין אותו, רק דבר אחד בלבד, לדבוק בשכינה על ידי לימוד התורה וקיום המצוות.
 

מילות התניא המקוריות:

פרק מג
והנה על יראה תתאה זו שהיא לקיום מצותיו ית' בבחי' סור מרע ועשה טוב אמרו אם אין יראה אין חכמה ויש בה בחי' קטנות ובחי' גדלות דהיינו כשנמשכת בחי' יראה זו מההתבוננות בגדולת ה' דאיהו ממלא כל עלמין ומהארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה וכו' ובין רקיע לרקיע כו' רגלי החיות כנגד כולן וכו' וכן השתלשלות כל העולמות למעלה מעלה עד רום המעלות אעפ"כ נקרא יראה זו יראה חיצונית ותתאה מאחר שנמשכת מהעולמות שהם לבושים של המלך הקב"ה אשר מסתתר ומתעלם ומתלבש בהם להחיותם ולקיימם להיות יש מאין וכו' רק שהיא השער והפתח לקיום התורה והמצות. אך היראה עילאה ירא בשת ויראה פנימית שהיא נמשכת מפנימית האלהות שבתוך העולמות עליה אמרו אם אין חכמה אין יראה דחכמה היא כ"ח מ"ה והחכמה מאין תמצא ואיזהו חכם הרואה את הנולד פי' שרואה כל דבר איך נולד ונתהוה מאין ליש בדבר ה' ורוח פיו ית' כמ"ש וברוח פיו כל צבאם ואי לזאת הרי השמים והארץ וכל צבאם בטלים במציאות ממש בדבר ה' ורוח פיו וכלא ממש חשיבי ואין ואפס ממש כביטול אור וזיו השמש בגוף השמש עצמה ואל יוציא אדם עצמו מהכלל שגם גופו ונפשו ורוחו ונשמתו בטלים במציאות בדבר ה' ודבורו ית' מיוחד במחשבתו כו' וכנ"ל [פ' כ' וכ"א] באריכות בד"מ מנפש האדם שדבור אחד מדבורו ומחשבתו כלא ממש כו' וזש"ה הן יראת ה' היא חכמה. אך אי אפשר להשיג ליראה וחכמה זו אלא בקיום התורה והמצות ע"י יראה תתאה החיצונית וז"ש אם אין יראה אין חכמה. והנה באהבה יש ג"כ שתי מדרגות אהבה רבה ואהבת עולם. אהבה רבה היא אהבה בתענוגי' והיא שלהבת העולה מאליה ובאה מלמעלה בבחי' מתנה למי שהוא שלם ביראה כנודע על מאמר רז"ל דרכו של איש לחזר אחר אשה שאהבה נקראת איש וזכר כמ"ש זכר חסדו ואשה יראת ה' כנודע ובלי קדימת היראה אי אפשר להגיע לאהבה רבה זו כי אהבה זו היא מבחי' אצילות דלית תמן קיצוץ ופירוד ח"ו אך אהבת עולם היא הבאה מהתבונה ודעת בגדולת ה' א"ס ב"ה הממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא ממש חשיב וכביטול דבור אחד בנפש המשכל' בעודו במחשבתה או בחמדת הלב כנ"ל אשר ע"י התבוננו' זו ממילא תתפשט מדת האהבה שבנפש מלבושיה דהיינו שלא תתלבש בשום דבר הנאה ותענוג גשמי או רוחני לאהבה אותו ולא לחפוץ כלל שום דבר בעולם בלתי ה' לבדו מקור החיים של כל התענוגים שכולם בטילים במציאות וכלא ממש קמיה חשיבי ואין ערוך ודמיון כלל ביניהם ח"ו כמו שאין ערוך לאין ואפס המוחלט לגבי חיים נצחיים וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ כלה שארי ולבבי צור לבבי וגו' וכמ"ש לקמן וגם מי שאין מדת אהבה שבנפשו מלובשת כלל בשום תענוג גשמי או רוחני יכול להלהיב נפשו כרשפי אש ושלהבת עזה ולהב העולה השמימה ע"י התבוננו' הנ"ל כמ"ש לקמן



פיענוח ראשי תיבות וקיצורים

ית' = יתברך
בבחי' = בבחינת
ת"ק = 500
אעפ"כ = אף על פי כן
הקב"ה = הקדוש ברוך הוא
פי' = פירוש
כמ"ש = כמו שכתוב
וכנ"ל = וכמו שנאמר לעיל
פ' = פרק
בד"מ = בדרך משל
וזש"ה = וזה שאמר הכתוב
ע"י = על ידי
וז"ש = וזה שכתוב
ג"כ = גם כן
בתענוגי' = בתענוגים
בבחי' = בבחינת
רז"ל = רבותינו זכרונם לברכה
כמ"ש = כמו שכתוב
ח"ו = חס ושלום
א"ס ב"ה = אין סוף ברוך הוא
המשכל' = המשכלת
כנ"ל = כנאמר לעיל
ע"י = על ידי
התבוננו' = התבוננות


 
                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
 



     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים