הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
תקציר: הרבי הזקן לימד אותנו בפרק מ"ד בתניא, שצריך להתבונן ולתרגל, כדי לירא ולאהוב את אלוקים.
הרבי הזקן מלמד אותנו בפרק מ"ה בתניא תרגיל מחשבתי, כיצד לרחם על השכינה. רחמים זה גם יראה, וגם אהבה ביחד. יהודי צריך לחשוב, על המעלה שהייתה לעם ישראל כשהיו זמנים טובים. בתחילת מלכות שלמה המלך, הכל היה טוב. ועכשיו, על ידי חטאי אבותינו וחטאינו, ירד אותו שפע טוב, לתוך הזבל השם ירחם. כעת, הגויים יונקים דרך החטאים שלנו את הקדושה, והם משתמשים עם הקדושה לעבודות הזרות שלהם. זה ממש גלות עצומה לשכינה, שהיא צריכה להעניק להם בגלל השטויות שלנו. ברגע, שהחסיד מפנים את הכאב שיש לאלוקים על הגלות הזאת, האדם ירחם על השכינה, וישתדל בכל כוחו לירא ולאהוב את אלוקים, ולקיים את מצוותיו, כדי שיבנה בית המקדש במהרה בימינו.
מסיים הרבי הזקן את פרק מ"ה בתניא ואומר: אחרי שהוא יבכה וירחם על מצב השכינה, הוא פשוט יפסיק להתמרמר, ויתחיל לקרב יהודים לתורה. קירוב יהודים לתורה, זו הצדקה הכי גדולה, ויעסוק עמהם בתורה. על ידי זה הרבי מלך המשיח יתגלה בעזרת השם עכשיו ממש.
מילות התניא המקוריות:
פרק מה
עוד יש דרך ישר לפני איש לעסוק בתורה ומצות לשמן ע"י מדתו של יעקב אע"ה שהיא מדת הרחמי' לעורר במחשבתו תחלה רחמים רבים לפני ה' על ניצוץ אלהות המחיה נפשו אשר ירד ממקורו חיי החיים א"ס ב"ה הממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב ונתלבש במשכא דחויא הרחוק מאור פני המלך בתכלית ההרחק כי העוה"ז הוא תכלית הקליפו' הגסות כו' ובפרט כשיזכור על כל מעשיו ודבוריו ומחשבותיו מיום היותו אשר לא טובים המה ומלך אסור ברהטים ברהיטי מוחא כי יעקב חבל נחלתו. וכמשל המושך בחבל וכו' והוא סוד גלות השכינה. וע"ז נאמר וישוב אל ה' וירחמהו לעורר רחמים רבים על שם ה' השוכן אתנו כדכתיב השוכן אתם בתוך טומאתם. וזש"ה וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך. כי רחל היא כנסת ישראל מקור כל הנשמות. ויעקב במדתו העליונה שהיא מדת הרחמים שבאצילות הוא המעורר רחמים רבים עליה. וישא את קולו למעלה למקור הרחמים העליונים הנק' אב הרחמים ומקורם. ויבך לעורר ולהמשיך משם רחמים רבים על כל הנשמות ועל מקור כנסת ישראל להעלותן מגלותן ולייחדן ביחוד העליון אור א"ס ב"ה בבחי' נשיקין שהיא אתדבקות רוחא ברוחא כמ"ש ישקני מנשיקות פיהו דהיינו התקשרות דבור האדם בדבר ה' זו הלכה וכן מחשבה במחשבה ומעשה במעשה שהוא מעשה המצות. ובפרט מעשה הצדקה וחסד. דחסד דרועא ימינא והוא בחי' חיבוק ממש כמ"ש וימינו תחבקני. ועסק התורה בדבור ומחשבת העיון הן בחי' נשיקין ממש. והנה ע"י זה יכול לבוא לבחי' אהבה רבה בהתגלות לבו כדכתיב ליעקב אשר פדה את אברהם כמ"ש במ"א:
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
ע"י = על ידי
אע"ה = אבינו עליו השלום
הרחמי' = הרחמים
א"ס ב"ה = אין סוף ברוך הוא
העוה"ז = העולם הזה
הקליפו' = הקליפות
וע"ז = ועל זה
וזש"ה = וזה שאמר הכתוב
הנק' = הנקרא
א"ס ב"ה = אין סוף ברוך הוא
בבחי' = בבחינת
כמ"ש = כמו שכתוב
ע"י = על ידי
במ"א = במקום אחר
