הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
בפרק ז' למדנו שכל יהודי צריך לתקן את שורש נשמתו על ידי נתינת צדקה. ממשיך הרבי הזקן בפרק ח' ומבאר: רבי אלעזר נתן צדקה לפני התפילה, והסיבה לכך: כשאלוקים מתגלה ליהודי בתוך ליבו זה בזכות הצדקה שהוא נותן לעני. בעולם החומרני אין שום דרך לגלות את אלוקים ממש בפועל, רק על ידי הצדקה. הצדקה היא מידה כנגד מידה: כמו שאתה גילית את מידת טובך ונתת אור למיסכן, כך אלוקים מגלה את מידת טובו ומתגלה אליך בתוך לבבך גם אחרי התפילה. ממשיך הרבי הזקן בפרק ח' ב'איגרת הקודש' ושואל: לכאורה אלוקים צריך להתנהג מידה כנגד מידה, כמו שאתה גילית אור למסכן על ידי הצדקה, כך אלוקים יתגלה אליך ויאיר לך את האור בגן עדן, מדוע אלוקים נותן לך לגעת בעצמותו יתברך, הרי לא נתת לעני את כל עצמותך אתה נתת לו רק מטבע, וגם אם זה סכום גבוה בכל זאת לא יכולת לתת לעני את מבוקשו האמיתי, ואילו אלוקים נותן לך על ידי הצדקה את מבוקשך האמיתי לחבק את עצמותו של המלך, כיצד זה יתכן?להבנת העניין מביא אדמו"ר הזקן משל: כמו שהאיכר זורע באדמה והגרעין נירקב לגמרי, על ידי כוח הצומח שבארץ הזרע מצמיח דבר חדש לגמרי. אלוקים נותן לך אפשרות כמו כוח הצומח בארץ שמצמיח דבר חדש לגמרי. בדוגמת הגרעין, אם זרעת חיטים תצמיח חיטים אפילו שהגרעין נירקב לגמרי, בכל זאת תיצמח חיטה חדשה. כך גם אתה, אפילו שהמטבע שנתת לעני לא מספק את העני, והוא כבר בזבז אותו לאוכל שנירקב כבר בתוך הבטן, בכל זאת אתה מצמיח חיות חדשה לך וזרעך אחריך, 'כי תעשה הישר בעיני השם אלוקיך'. בשיעור הקודם למדנו את משל הזריעה באדמה וכח המצמיח. הרבי הזקן מבאר לנו שהמשל של זריעת הגרעין דומה לנמשל הצדקה. הגרעין נרקב לגמרי באדמה ורק אז הכוח המצמיח שבארץ מתעורר להצמיח דבר חדש ממש, כעין הדבר שנזרע בתחילה בכוח עצום ונעלה מן הגרעין. בגרעין קטן אחד נעשית תבואה גדולה עשרות מונים. עיקר כוח הצומח כולל בתוכו כבר את כל סוגי הגרעינים ואתה רק עושה בחירה קטנה בגרעין שזרעת. מסיים הרבי הזקן את פרק ח' ב'איגרת הקודש' שבתניא ומבאר לנו: כל פרוטה שאתה נותן לעני, אתה מעורר את כוח השכינה וכנסת ישראל למעלה, להוריד על ידי כוח השם האין סוף את חסד השם, שנשמתך תתעורר לחוש את אור אין סוף ברוך הוא. בפרט אם בחרת בגרעין ששייך לארץ ישראל, לתמוך בלומדי תורה בארץ ישראל, אז אתה מצמיח לך ולמשפחתך חיים עד העולם ממש.
מילות התניא המקוריות:
ח זורע צדקות מצמיח ישועות הנה מ"ש לשון זריעה במצות הצדקה וכמ"ש בפסוק זרעו לכם לצדקה כו'. יובן ע"פ מה שארז"ל ר"א יהיב פרוטה לעני והדר מצלי דכתיב אני בצדק אחזה פניך פי' כי גילוי אלקותו יתברך המתגלה במחשבתו של אדם וכונתו בתפלתו כל חד לפום שיעורא דיליה הוא בתורת צדקה וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו כו' כלומר שאור ה' א"ס ב"ה המאיר למעלה בעולמות עליונים בהארה רבה בבחי' גילוי רב ועצום עד שבאמת הן בטלין במציאות וכלא ממש חשיבי קמיה ונכללין באורו ית' והן הן ההיכלות עם המלאכים והנשמות שבהן המבוארים בזוה"ק בשמותם למקומותם בסדר התפלה שסדרו לנו אנשי כנה"ג הנה משם מאיר האור כי טוב לעולם השפל הזה על יראי ה' וחושבי שמו החפצים לעבדו בעבודה שבלב זו תפלה וכמ"ש וה' יגיה חשכי והנה ירידת הארה זו למטה לעוה"ז נקראת בשם חסד ה' המכונה בשם מים היורדים ממקום גבוה למקום נמוך כו': והנה מודעת זאת שיש למעלה גם כן מדת הגבורה והצמצום לצמצם ולהסתיר אורו יתברך לבל יתגלה לתחתונים אך הכל תלוי באתעדל"ת שאם האדם מתנהג בחסידות להשפיע חיים וחסד כו' כך מעורר למעלה כמשארז"ל במדה שאדם מודד בה מודדין לו אלא דלכאורה זו אינה מן המדה כ"א להשפיע לו חיי העוה"ב לבד כנגד מה שהוא משפיע חיי עוה"ז אבל לא להשפיע לו חיי הארת אור ה' [נ"א א"ס ב"ה] ממש שיאיר ויגיה חשכו בעבודה שבלב זו תפלה שהוא בחינת ומדרגת תשובה עילאה כנודע שהרי היא למעלה מעלה מכל חיי עוה"ב כמשארז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט כו' וכמ"ש במ"א באריכות דעוה"ב אינו אלא זיו והארה וכו': אך הענין הוא עד"מ כמו שזורעין זרעים או נוטעין גרעין שהשבולת הצומחת מהזרע והאילן ופירותיו מהגרעין אינן מהותן ועצמותן של הזרע והגרעין כלל כי מהותם ועצמותם כלה ונרקב בארץ וכח הצומח שבארץ עצמה [נ"א עצמו] הוא המוציא והמגדל השבולת והאילן ופירותיו רק שאינו מוציא ומגלה כחו לחוץ מהכח אל הפועל כי אם על ידי הזרע והגרעין שנרקבין בארץ וכלה כל כחם בכח הצומח שבארץ ונתאחדו והיו לאחדים וע"י זה מוציא כח הצומח את כחו אל הפועל ומשפיע חיות לגדל שבולת כעין הזרע אבל בריבוי הרבה מאד בשבולת אחת וכן פירות הרבה על אילן א' וגם מהותן ועצמותן של הפירות מעולה בעילוי רב ועצום למעלה מעלה ממהותו ועצמותו של הגרעין הנטוע וכן כה"ג בפירות הארץ הגדלים מזרעונין כעין גרעינין כמו קשואים וכה"ג והכל הוא מפני שעיקר ושרש חיות הפירות נשפע מכח הצומח שבארץ הכולל חיות כל הפירות. והגרעינין הזרועים בארץ אינן אלא כעין אתערותא דלתתא הנקראת בשם העלאת מ"נ בכתבי האריז"ל: וככה ממש עד"מ כל מעשה הצדקה שעושין ישראל עולה למעלה בבחינת העלאת מ"נ לשורש נשמותיהן למעלה הנקרא בשם כנ"י ואימא תתאה בלשון הזהר ושכינה בלשון הגמרא הכלולה מכל מדותיו של הקב"ה ומיוחדת בהן בתכלית וראשיתן היא מדת החסד וע"י העלאה זו מתעורר חסד ה' ממש שהוא גילוי אורו יתברך לירד ולהאיר למטה לנשמות ישראל בבחי' גילוי רב ועצום בשעת התפלה עכ"פ כי אף שלגדולתו אין חקר עד דכולא קמיה כלא חשיבי הרי במקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו כמים שיורדין כו'. וז"ש זרח בחשך אור לישרים חנון ורחום וצדיק דע"י שהאדם חנון ורחום וצדיק צדקות אהב גורם לאור ה' שיזרח לנשמתו המלובשת בגופו העומד בחשך שהוא משכא דחויא וזה נקרא בשם ישועה כד אתהפכא חשוכא לנהורא וזהו מצמיח ישועות שישועה זו צומחת מזריעת הצדקה שזורעין בארץ העליונה ארץ חפץ היא השכינה וכנ"י שנקראת כן ע"ש שמתלבשת בתחתונים להחיותם כמ"ש מלכותך מלכות כל עולמים ובפרט מן הפרט כשזורעין באה"ק התחתונה המכוונת כנגדה ממש שהזריעה נקלטת תיכף ומיד בארץ העליונה בלי שום מניעה ועיכוב בעולם מאחר שאין שום דבר חוצץ ומפסיק כלל בין ארצות החיים כי זה שער השמים משא"כ בחו"ל וד"ל:
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
מ"ש = מה שכתוב
וכמ"ש = וכמו שכתוב
ע"פ = על פסוק
שארז"ל = שאמרו רבותינו זכרונם לברכה
ר"א = רבי אלעזר
פי' = פירוש
א"ס ב"ה = אין סוף ברוך הוא
בבחי' = בבחינת
בזוה"ק = בזוהר הקדוש
כנה"ג = כנסת הגדולה
לעוה"ז = לעולם הזה
באתעדל"ת = באתערותא דלתתא
כמשארז"ל = כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה
כ"א = כי אם
העוה"ב = העולם הבא
עוה"ז = עולם הזה
נ"א = נוסח אחר
א"ס ב"ה = אין סוף ברוך הוא
ומע"ט = ומעשים טובים
וכמ"ש = וכמו שכתוב
במ"א = במקום אחר
עד"מ = על דרך משל
נ"א = נוסח אחר
וע"י = ועל ידי
א' = אחד
כה"ג = כהאי גוונא
מ"נ = מיין נוקבין
האריז"ל = אדוננו רבי יצחק זכרונו לברכה
עד"מ = על דרך משל
מ"נ = מיין נוקבין
כנ"י = כנסת ישראל
הקב"ה = הקדוש ברוך הוא
וע"י = ועל ידי
עכ"פ = על כל פנים
וז"ש = וזה שכתוב
ע"ש = על שם
כמ"ש = כמו שכתוב
באה"ק = בארץ הקודש
משא"כ = מה שאין כן
בחו"ל = בחוצה לארץ
וד"ל = ודי למבין
