עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 

דף הבית >> תניא יומי מבואר >> שיעורים לחודש חשון תשפ"ג >> יום כ"ב חשון
 

                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:

ההסבר הפשטני על הפסוק: "אשת חיל עטרת בעלה", האשה היא הכתר שמפתח את הילד. כי האבא נותן רק את הנקודה ההתחלתית והאשה מפתחת את הוולד 9 חודשים עד שהוא יוצא שלם ומוגמר. וההסבר העמוק: שאשת חיל זה התורה שניתנה בעל פה ממשה רבינו. האיש זה התורה שבכתב שנותן רק את הנקודה והאשה זה המשנה וההלכה שמבארת את הנקודה ומוציאה ולד שלם שמבינים טוב איך לקיים את המצווה. 'שמע בני מוסר אביך' ללמוד תנ"ך שזה הנקודה. 'ואל תיטוש תורת אמך' זה המשנה וההלכה שמבארת לעומק את הנקודה שנתן אבא התנ"ך. ולכן דווקא מי ששונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא. כי בלי האשה אין ילדים, וההלכות הם האשה, שבינה יתירה ניתנה באשה להבין דבר מתוך דבר. ורק דרך השלחן ערוך ניתן להבין דבר מתוך דבר, כמו שמבואר בהלכות הפשוטות של הרמב"ם. לכן הרבי מלך המשיח אומר ללמוד כל יום רמב"ם. וזו הסיבה  שאסור לקחת כסף ללמד את ההלכות והתורה שבעל פה. היות שזה רצונו של האלוקים שמביא את התענוג שניתן מהאלוקים לכל אחד בחינם. לכן אסור להשתמש באשת חיל של הקב"ה שזה התורה שבעל פה, שמביאה את התענוג האלוקי האין סופי.
 
מילות התניא המקוריות:

והנה מודעת זאת כי הנה רצון העליון ב"ה המלובש בתרי"ג מצות שבתורה שבכתב הוא מופלא ומכוסה טמיר ונעלם ואינו מתגלה אלא בתורה שבע"פ כמו מצות תפילין עד"מ שנאמר בתושב"כ וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך והוא מאמר סתום ונעלם שלא פירש הכתוב איך ומה לקשור ומהו טוטפות והיכן הוא בין עיניך ועל ידך עד שפירשה תורה שבע"פ שצריך לקשור בית אחד על היד וד' בתים על הראש ובתוכם ד' פרשיות והבתים יהיו מעור מעובד ומרובעים דוקא ומקושרים ברצועות של עור שחורות דוקא וכל שאר פרטי הלכות עשיית התפילין שנאמרו בע"פ ועל ידך היא הזרוע דוקא ולא כף היד ובין עיניך זה קדקוד ולא המצח. וכן כל מצות שבתורה בין מ"ע בין מצות ל"ת אינן גלויות וידועות ומפורשות אלא ע"י תורה שבע"פ כמצות ל"ת שנאמר בשבת לא תעשה מלאכה ולא פי' מה היא מלאכה ובתורה שבע"פ נתפרש שהן ל"ט מלאכות הידועות ולא טלטול אבנים וקורות כבידות וכיוצא בהן הן כל המצות בין מ"ע בין מל"ת הן סתומות ולא מפורשות וגלויות וידועות אלא ע"י תורה שבע"פ ומשום הכי כתיב על תושבע"פ אל תטוש תורת אמך כמ"ש בזהר משום שעד"מ כמו שכל אברי הולד כלולים בטיפת האב בהעלם גדול והאם מוציאתו לידי גילוי בלידתה ולד שלם ברמ"ח אברים ושס"ה גידים ככה ממש כל רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת באים מההעלם אל הגילוי בתושבע"פ ורישי' דקרא שמע בני מוסר אביך קאי אתורה שבכתב דנפקא מחכמה עילאה הנק' בשם אב. וז"ש אשת חיל עטרת בעלה כי התורה שבע"פ הנק' אשת חיל המולידה ומעמדת חיילות הרבה כמ"ש ועלמות אין מספר אל תקרי עלמות אלא עולמות אלו הלכות דלית לון חושבנא כמ"ש בתיקונים וכולן הן בחי' גילוי רצון העליון ב"ה הנעלם בתושב"כ ורצון העליון ב"ה הוא למעלה מעלה ממעלת חכמה עילאה וכמו כתר ועטרה שעל המוחין שבראש לכן נקראו ההלכות בשם תגא וכתרה של תורה והשונה הלכות מובטח לו שהוא בן עוה"ב ע"י התלבשות נר"נ שלו ברצון העליון ב"ה כנ"ל:
 
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים

ב"ה = ברוך הוא
בתרי"ג = ב 613 
שבע"פ = שבעל פה
עד"מ = על דרך משל
בתושב"כ = בתורה שבכתב
מ"ע = מצוות עשה
ל"ת = לא תעשה
ע"י = על ידי
פי' = פירוש
ל"ט = 39
תושבע"פ = תורה שבעל פה
כמ"ש = כמו שכתוב
ברמ"ח = ב 248
ושס"ה = ו 365
ורישי' = ורישיה
וז"ש = וזה שכתוב
הנק' = הנקרא
בחי' = בחינה
עוה"ב = עולם הבא
נר"נ = נפש, רוח, נשמה
כנ"ל = כנאמר לעיל

 
                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא

 
 



     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים