הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
ממשיך הרבי הזקן להסביר לנו בפרק ל"ז בתניא: לא כל הפעולות של המבצעים שוות. יש מבצע שמאיר קצת, כמו תפילין, שרק היד הופכת לקדושה בזמן המצווה, ורק כוח קטן מהגוף מאיר כולל המוח. אבל במצוות צדקה,,היות והיהודי מסר את נפשו עבור מישהו אחר, לכן הוא האיר את כל הגוף באור עצום. לכן במצוות הצדקה, הוא שותף בהיתגלות הרבי שליט"א בחלק ענק.
גם בלימוד התורה מאירים את החושך, אבל רק את הפנימיות של הלומד. בכדי להאיר את העולם צריך ממש למסור נפש בשביל הזולת. גם ללמוד עם הזולת, שזה הצדקה הכי גדולה.
אם אתה לומד ומלמד, ובדיוק באותו הזמן יש מצווה שצריך לעשות עם הזולת, ואין מי שיעשה את המצווה. תסגור את הספר תורה, וצא החוצה עם תלמידך, תעזרו ותמסרו נפש להבאת הגאולה. אבל, אם יש כבר שלוחים באותו מקום שמאירים בחוץ, אל תכנס למחלוקת איתם. אלא, תמשיך ללמוד וללמד בישיבה, ועל ידי זה תאיר יותר את העולם.
מסיים הרבי הזקן את פרק ל"ז בתניא: להאיר את העולם הזה, על ידי שיהודי עושה את רצון השם. כאשר יהודי רואה, שהמצוות המעשיות נעשות על ידי שלוחים אחרים, עדיף שישב וילמד תורה, ואז הוא יאיר את העולם לא פחות מהם. כי כל הכח שלהם במצוות המעשיות, באים להם על ידי שאתה לא נכנס איתם במחלוקת על טריטוריה. זה עצמו מצווה גדולה, שאתה מקיים את הלאו של: 'לא תתגודדו'. תקרא בתורה והשם יענה לך וימלא כל משאלות לבבך לטובה ולברכה.
מילות התניא המקוריות:
ובזה יובן מה שהפליגו רז"ל במאד מאד במעלת הצדקה ואמרו ששקולה כנגד כל המצות ובכל תלמוד ירושלמי היא נק' בשם מצוה סתם כי כך היה הרגל הלשון לקרוא צדקה בשם מצוה סתם מפני שהיא עיקר המצות מעשיות ועולה על כולנה שכולן הן רק להעלות נפש החיונית לה' שהיא היא המקיימת אותן ומתלבשת בהן ליכלל באור א"ס ב"ה המלובש בהן ואין לך מצוה שנפש החיונית מתלבשת בה כל כך כבמצות הצדקה שבכל המצות אין מתלבש בהן רק כח א' מנפש החיונית בשעת מעשה המצוה לבד אבל בצדקה שאדם נותן מיגיע כפיו הרי כל כח נפשו החיונית מלובש בעשיית מלאכתו או עסק אחר שנשתכר בו מעות אלו וכשנותנן לצדקה הרי כל נפשו החיונית עולה לה' וגם מי שאינו נהנה מיגיעו מ"מ הואיל ובמעות אלו היה יכול לקנות חיי נפשו החיונית הרי נותן חיי נפשו לה'. ולכן אמרו רז"ל שמקרבת את הגאולה לפי שבצדק' אחת מעלה הרבה מנפש החיונית מה שלא היה יכול להעלות ממנה כל כך כחות ובחי' בכמה מצות מעשיות אחרות. ומ"ש רז"ל שת"ת כנגד כולם היינו מפני שת"ת היא בדבור ומחשבה שהם לבושים הפנימי' של נפש החיונית וגם מהותן ועצמותן של בחי' חב"ד מקליפת נוגה שבנפש החיונית נכללות בקדושה ממש כשעוסק בתורה בעיון ושכל ואף שמהותן ועצמותן של המדות חג"ת כו' לא יכלו להם הבינונים להפכם לקדושה היינו משום שהרע חזק יותר במדות מבחב"ד מפני יניקתן שם מהקדושה יותר כידוע לי"ח: זאת ועוד אחרת והיא העולה על כולנה במעלת עסק ת"ת על כל המצו' ע"פ מ"ש לעיל בשם התיקוני' דרמ"ח פיקודין הן רמ"ח אברי' דמלכא וכמו באדם התחתון ד"מ אין ערוך ודמיון כלל בין החיות שברמ"ח איבריו לגבי החיות שבמוחין שהוא השכל המתחלק לג' בחי' חב"ד ככה ממש ד"מ להבדיל ברבבות הבדלות לאין קץ בהארת אור א"ס ב"ה המתלבשות במצות מעשיות לגבי הארת אור א"ס שבבחי' חב"ד שבחכמת התורה איש איש כפי שכלו והשגתו. ואף שאינו משיג אלא בגשמיות הרי התורה נמשלה למים שיורדים ממקום גבוה כו' כמ"ש לעיל ואעפ"כ ארז"ל לא המדרש עיקר אלא המעשה והיום לעשותם כתיב ומבטלין ת"ת לקיום מצוה מעשיית כשא"א לעשותה ע"י אחרים משום כי זה כל האדם ותכלית בריאתו וירידתו לעו"הז להיות לו ית' דירה בתחתונים דוקא לאהפכא חשוכא לנהורא וימלא כבוד ה' את כל הארץ הגשמית דייקא וראו כל בשר יחדיו כנ"ל משא"כ כשאפשר לעשותה ע"י אחרים אין מבטלין ת"ת אף שכל התורה אינה אלא פירוש המצות מעשיות והיינו משום שהיא בחי' חב"ד של א"ס ב"ה ובעסקו בה ממשיך עליו אור א"ס ב"ה ביתר שאת והארה גדולה לאין קץ מהארה והמשכה ע"י פקודין שהן אברי' דמלכא וז"ש רב ששת חדאי נפשאי לך קראי לך תנאי כמ"ש במ"א באריכות: והנה המשכה והארה זו שהאדם ממשיך ומאיר מהארת אור א"ס ב"ה על נפשו ועל נפשות כל ישראל היא השכינ' כנסת ישראל מקור כל נשמות ישראל כמ"ש לקמן ע"י עסק התורה נקראת בלשון קריאה קורא בתורה פי' שע"י עסק התורה קורא להקב"ה לבוא אליו כביכול כאדם הקורא לחבירו שיבא אליו וכבן קטן הקורא לאביו לבא אליו להיות עמו בצוות' חדא ולא ליפרד ממנו ולישאר יחידי ח"ו וז"ש קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת ואין אמת אלא תורה דהיינו שקורא להקב"ה ע"י התורה דוקא לאפוקי מי שקורא אותו שלא על ידי עסק התורה אלא צועק כך אבא אבא וכמו שקובל עליו הנביא ואין קורא בשמך כו' וכמ"ש במ"א. ומזה יתבונן המשכיל להמשיך עליו יראה גדולה בשעת עסק התורה כמש"ל [פ' כ"ג]:
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
רז"ל = רבותינו זכרונם לברכה
נק' = נקראת
א"ס ב"ה = אין סוף ברוך הוא
א' = אחד
מ"מ = מכל מקום
שבצדק' = שבצדקה
ובחי' = ובחינת
ומ"ש = ומה שאמרו
רז"ל = רבותינו זכרונם לברכה
שת"ת = שתלמוד תורה
הפנימי' = הפנימיים
בחי' = בחינת
חב"ד = חכמה, בינה, דעת
חג"ת = חסד, גבורה, תפארת
לי"ח = ליודעי ח-ן, חכמה נסתרה
ואעפ"כ = ואף על פי כן
ארז"ל = אמרו רבותינו זכרונם לברכה
ת"ת = תלמוד תורה
כשא"א = כשאי אפשר
במ"א = במקום אחר
כמש"ל = כמו שנאמר לעיל
פ' = פרק
