הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו

הסבר התניא היומי:
בפרק י"ג למדנו שצריך לתת צדקה בשופי.
בפרק י"ד מורה לנו הרבי הזקן לתת צדקה מיוחדת לעניי ארץ הקודש. החיות האלוקית שמוזרמת לעולמות עוברת קודם דרך קודש הקודשים בירושלים. כל שנה ושנה נמשכת חיות חדשה כשתוקעים בשופר בראש השנה, חיות כזו שלא ירדה מעולם לעולמות. כמו כשנגיע לשנת ו' אלפים, דהיינו עוד 219 שנה, תירד חיות חדשה לעולם, כך בכל ראש השנה בתקיעת השופר יורדת חיות חדשה שמעולם לא היתה כאן.

מילות התניא המקוריות:
יד לעורר את האהבה הישנה וחבת אה"ק להיות בוערת כרשפי אש מקרב איש ולב עמוק כאלו היום ממש נתן ה' רוחו עלינו רוח נדיבה בהתנדב עם למלאות ידם לה' ביד מלאה ורחבה בריבוי אחר ריבוי מדי שנה בשנה הולך ועולה למעלה ראש כמדת קדש העליון המאיר לאה"ק המתחדש ומתרבה תמיד כדכתיב תמיד עיני ה' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה דהאי ועד אחרית כו' אינו מובן לכאורה שהרי באחרית שנה זו מתחלת שנה שניה וא"כ הל"ל לעולם ועד: אך הענין יובן ע"פ מ"ש ה' בחכמה יסד ארץ שיסוד הארץ העליונה היא בחי' ממלא כ"ע והתחתונה היא ארץ חפץ המכוונת כנגדה ממש ונק' על שמה ארץ החיים הנה הוא נמשך מהמשכת והארת חכמה עילאה מקור החיים העליונים כדכתיב החכמה תחיה בעליה וכו' והארה והמשכה זו היא מתחדשת באור חדש ממש בכל שנה ושנה כי הוא יתברך וחכמתו אחד בתכלית היחוד ונק' בשם אוא"ס ב"ה שאין סוף ואין קץ למעלת וגדולת האור והחיות הנמשך ממנו יתברך ומחכמתו בעילוי אחר עילוי עד אין קץ ותכלית לרום המעלות למעלה מעלה ובכל שנה ושנה יורד ומאיר מחכמה עילאה אור חדש ומחודש שלא היה מאיר עדיין מעולם לארץ העליונה כי אור כל שנה ושנה מסתלק לשרשו בכל ער"ה כשהחדש מתכסה בו ואח"כ ע"י תקיעת שופר והתפלות נמשך אור חדש עליון מבחי' עליונה יותר שבמדרגת חכמה עילאה להאיר לארץ עליונה ולדרים עליה הם כל העולמות העליונים והתחתונים המקבלים חיותם ממנה דהיינו מן האור א"ס ב"ה וחכמתו המלובש בה כדכתיב כי עמך מקור חיים באורך נראה אור דהיינו אור המאיר מחכמה עילאה מקור החיים (וכנודע לי"ח שבכל ר"ה היא הנסירה ומקבלת מוחין חדשים עליונים יותר כו') ובפרטי פרטיות כן הוא בכל יום ויום נמשכין מוחין עליונים יותר בכל תפלת השחר ואינן מוחין הראשונים שנסתלקו אחר התפלה רק גבוהין יותר ודרך כלל בכללות העולם בשית אלפי שנין כן הוא בכל ר"ה ור"ה.
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים

אה"ק = ארץ הקודש
וא"כ = ואם כן
הל"ל = הווה ליה למימר (היה לו לומר)
ע"פ = על פי
מ"ש = מה שכתוב
כ"ע =כל עלמין
ונק' = ונקרא
אוא"ס = אור אין סוף
ב"ה = ברוך הוא
ער"ה = ערב ראש השנה
ואח"כ = ואחר כך
ע"י = על ידי
מבחי' = מבחינה
א"ס ב"ה = אין סוף ברוך הוא
לי"ח = ליודעי ח-ן חכמה נסתרה
ר"ה = ראש השנה
 

                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא