הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
בשיעור הקודם למדנו שאלוקים נפח ממנו לאדם נשמה. הנשמה הזו היא רק ליהודי. זאת אומרת אלוקים נופח מתוכו נשמה רק לעובר שאימו יהודיה. וביהודי יש עשר ספירות: שלוש שקשורות לשכל, ושבע שקשורות למידות. לעומתם, שאר בני האדם בעולם שאלו בני העמים האחרים, הגויים, להם יש עשרה כתרים של טומאה שמהם נמשכת הנפש שלהם. אומות העולם יונקים את החיות שלהם מבחינת אחוריים. כמו שיש לאדם מישהו שהוא לא מסמפט במיוחד, הוא נותן לו משהו על ידי זריקה מאחורה, מעבר לכתף כדי לא לראות אותו. אותו הדבר אלוקים נותן חיות לאומות העולם על ידי זריקה מאחורה, מעבר לכתף. אבל עם ישראל יונקים את חיותם מאלוקים בעצמו, מהפנים של אלוקים בצורה מכובדת. כמו שכתוב בברכת כהנים: "יאר ה' פניו אליך" אלוקים מאיר את פניו לבניו – עם ישראל. כל אחד לפי דרגתו. זו הגאווה שלנו בתור יהודי. לכן יהודי לא צריך להסתיר את יהדותו בפני אומות העולם, אלא עליו להיות גאה ושמח על כך שאלוקים בחר בנשמתו שיהיה יהודי!
מילות התניא המקוריות:
והנה זלעו"ז יש עשרה כתרי דמסאבותא ומהן נמשכות נפשות העו"ג ג"כ כלולות מעשר בחי' אלו ממש ומודעת זאת בארץ מ"ש בספר הגלגולים ע"פ אשר שלט האדם באדם לרע לו שהוא סוד גלות השכינה בתוך הקליפות להחיותם ולהשליטם בזמן הגלות אבל הוא לרע לו וכו' ולכן העו"ג היו שולטין על ישראל להיות נפשות העו"ג מהקליפות אשר השכינה מתלבשת בבחי' גלות בתוכם והנה אף שזה צריך ביאור רחב איך ומה מ"מ האמת כן הוא אלא שאעפ"כ אין הקליפות והעו"ג יונקים ומקבלים חיות אלא מהארה הנמשכת להם מבחי' אחוריים דקדושה כמאן דשדי בתר כתפי' ואף גם זאת ע"י צמצומים ומסכים רבים ועצומים עד שנתלבשה הארה זו בחומריות עולם הזה ומשפעת לעו"ג עושר וכבוד וכל תענוגים גשמיים. משא"כ ישראל יונקים מבחי' פנים העליונים כמ"ש יאר ה' פניו אליך כל אחד ואחד לפי שרש נשמתו עד רום המעלות:
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
זלעו"ז = זה לעומת זה
העו"ג = העובדי גילולים
ג"כ = גם כן
בחי' = בחינות
מ"ש = מה שכתוב
ע"פ = על פסוק
מ"מ = מכל מקום
שאעפ"כ = שאף על פי כן
כתפי' = כתפיים
ע"י = על ידי
משא"כ = מה שאין כן
כמ"ש = כמו שכתוב
