הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
בפרק ט"ו למדנו שיהודי צריך להיות כל כולו חדור באהבה רבה להשם.
בפרק ט"ז ממשיך הרבי הזקן לבאר לנו: להיות אוהב זה לאהוב את מי שאלוקים אוהב. אלוקים אוהב את העניים. לכן, על אף שבעל עסק רואה שאין רווח והכל תקוע, בכל זאת אסור לו לשכוח את האנשים שאין להם בכלל אוכל. מה שכתוב בתורה 'שחייך קודמים', זה רק לענין של פיקוח נפש, שאם תתן לעני, אז תמות כי לא ישאר לך מזון כלל. אבל, במדינות המערב שיש לעשיר בית פרטי בעיר, וגם בית נופש בהרים. רק שהוא רואה שלא הצליח השנה לעשות רווח, כי המצב הכלכלי בעולם קורס. אבל, יש לו הרבה רזרבות לו ולבניו כדי לקנות בתים, שדות, וכרמים. לכן, אתה לא צריך להתקמצן, אלא, תתן לעני סוס לרכב עליו על אחת כמה וכמה מזון לפי הטף.
מילות התניא המקוריות:
לאנשי ק' וכו':
טז אהוביי אחיי ורעיי אשר כנפשי הנה לא נעלם ממני צוק העתים אשר נתדלדלה הפרנסה ובפרט הידועים לי ממחניכם אשר מטה ידם בלי שום משען ומשענה וממש לווים ואוכלים ה' ירחם עליהם וירחיב להם בצר בקרוב ועם כל זה לא טוב הם עושים לנפשם לפי הנשמע אשר קפצו ידם הפתוחה מעודם עד היום הזה ליתן ביד מלאה ועין יפה לכל הצטרכות ההכרחיים לדי מחסורי האביונים נקיים אשר עיניהם נשואות אלינו ואם אנו לא נרחם עליהם ח"ו מי ירחם עליהם וחי אחיך עמך כתיב ולא אמרו חייך קודמין אלא כשביד אחד קיתון של מים וכו' שהוא דבר השוה לשניהם בשוה לשתות להשיב נפשם בצמא. אבל אם העני צריך לחם לפי הטף ועצים וכסות בקרה וכה"ג כל דברים אלו קודמין לכל מלבושי כבוד וזבח משפחה בשר ודגים וכל מטעמים של האדם וכב"ב ולא שייך בזה חייך קודמין מאחר שאינן חיי נפש ממש כמו של העני שוה בשוה ממש כדאיתא בנדרים דף פ'.
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
ק' = קודש
ח"ו = חס ושלום
וכה"ג = וכהאי גוונא
וכב"ב = וכל בני ביתו
