הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה. כמו שלמדנו, מדוע הוא עובד עבודה זרה בשעת כעסו? כי הכל אלוקים עושה, בזמן הכעס האדם כועס על חבירו כאילו חבירו ה', הרי אלוקים החליט שכך יקרה וזה לא באשמת חבירו. שואל הרבי הזקן: כיצד כתוב 'ויקצוף משה', הנה גם משה רבינו, גדול הנביאים כעס?
מתרץ על כך הרבי הזקן: כשאדם צריך להוכיח את חבירו על הנהגה לא טובה, הוא יכול לכעוס ולדבר אליו בכעס שיבין את חומרת מעשיו. אבל לפעמים אין עניין לכעוס או להוכיח אדם אחר, כמו במקרה של גוי שעומד ליד יהודי שמתפלל ומדבר איתו כדי לבלבל אותו בתפילתו. במקרה כזה אין צורך להוכיח את הגוי ולהתעצבן, אלא פשוט לא להתייחס אל הגוי ולהמשיך בתפילה עם כוונה יותר גדולה. אבל כדי להצליח לעשות זאת, צריך להיות בהתעוררות גדולה ועצומה.
מילות התניא המקוריות:
ואחר הדברים והאמת האלה הגלוים וידועים לכל נחזור לענין ראשון בענין הכעס שהוא כעובד ע"ז והיינו במילי דעלמא כי הכל בידי שמים חוץ מי"ש ולכן במילי דשמיא לאפרושי מאיסורא לא שייך האי טעמא דאמרן וכמ"ש ויקצוף משה והיינו משום כי ה' הקרה לפניו מצוה זו לאפרושי מאיסורא כדי לזכותו:
אך זהו כשיש בידו למחות בקצפו וכעסו על חבירו אבל כשאין בידו למחות כגון עו"ג המדבר ומבלבלו בתפלתו א"כ מה זאת עשה ה' לו אין זאת כ"א כדי שיתגבר ויתאמץ יותר בתפלתו בעומק הלב ובכוונה גדולה כ"כ עד שלא ישמע דבורי העו"ג אך שלמדרגה זו צריך התעוררות רבה ועצומה. ועצה היעוצה להתעוררות זו היא מענין זה עצמו כשישים אל לבו ויתבונן ענין ירידת השכינה כביכול ותרד פלאים להתלבש ניצוץ מהארתה אשר היא בבחי' גלות בתוך הקליפות דרך כלל להחיותם ועתה הפעם ניצוץ הארתה מתלבש בבחי' גלות דרך פרט בדבור עו"ג זה המדבר דברים המבלבלים עבודת ה' היא כוונת התפלה וכמש"ל כי זה לעומת זה וכו' ודבור העליון מתלבש בדבור התחתון וכו' וזהו ממש אשר שלט האדם באדם לרע לו דהיינו שעי"ז מתעורר האדם להתפלל יותר בכוונה מעומקא דלבא עד שלא ישמע דיבוריו. ומ"ש המלקט שרתה לא ידע לכוין הלשון בדקדוק כי הבעש"ט ז"ל היה אומר ד"ת בל"א ולא בלה"ק ור"ל נתלבשה והיינו בבחי' גלות וזהו ובפרט אם הוא עו"ג כו'. שאז היא בחי' גלות ביותר ואין לתמוה אם ניצוץ מן הארת שכינה נקרא בשם שכינה דהא אשכחן שאפילו מלאך נברא נקרא בשם ה' בפ' וירא לפי' הרמב"ן וכמ"ש ותקרא שם ה' הדובר אליה וכו' וכה"ג טובא
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
ע"ז = עבודה זרה
מי"ש = מיראת שמים
וכמ"ש = וכמו שכתוב
עו"ג = עובדי גילולים
א"כ = אם כן
כ"כ = כל כך
בבחי' = בבחינת
וכמש"ל = וכמו שנאמר לעיל
שעי"ז = שעל ידי זה
ומ"ש = ומה שכתב
הבעש"ט ז"ל = הבעל שם טוב
ד"ת = דברי תורה
בל"א = בלשון אשכנז
בלה"ק = בלשון הקודש
ור"ל = ורצה לומר
בפ' = בפרשת
לפי' = לפירוש
הרמב"ן = הרב רבינו משה בן נחמן
וכה"ג = וכהאי גוונא
