הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
בפרק י"ז למדנו כשאדם נותן צדקה, אלוקים מחזיר לו בכפליים, כמו באהבה שיש בן אב לבנו.
בפרק י"ח מסביר לנו הרבי הזקן: יש שני סוגי אהבות לאלוקים. בשיעור הזה הרבי הזקן מתמקד באהבה של צדיקים. הצדיק, היות ועזב לגמרי את הרע, הוא מתייגע כל הזמן לרומם ולפאר את אלוקים בתפילה. הוא מרגיש ממש בדחילו את הבושה בלעמוד לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. לכן, אלוקים מעניק לו מלמעלה אחרי התפילה הרגש אהבה, שגורם לצדיק להיות שמח ורגוע כל היום כולו. אפילו כשהוא יוצא לרחוב, הוא חש בכל דבר הסובב את החיות שמהווה אותו כל רגע. לכן, הוא שמח תמיד, זה ממש מתנה מלמעלה. אותם אנשים ששמחים מחמת סיבה הנראית לעין, הם באמת מסכנים. כי כאשר הסיבה נגמרת הם מיד מרגישים דכדוך פנימי, והם ימשיכו לחפש ריגושים חיצוניים שיתנו להם צבע לחיים. אבל, הצדיק, היות שהוא חי את האמת הפנימית, הוא קיבל מתנה שלא לפי ערך יגיעתו. לכן, לא ימוש מאהבתו לאלוקים, ותמיד יהיה בשמחה פנימית.
מילות התניא המקוריות:
יח כתיב מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים. הנה ב' מיני אהבות הן הא' אהבה בתענוגים דהיינו שמתענג על ה' עונג נפלא בשמחה רבה ועצומה שמחת הנפש וכלותה בטעמה כי טוב ה' ונעים נעימות עריבות עד להפליא מעין עוה"ב ממש שנהנין כו' וע"ז כתיב שמחו צדיקים בה' ולא כל אדם זוכה לזה וזו היא בחינת כהנא ברעותא דלבא שבזוה"ק וע"ז נאמר עבודת מתנה וגו' והזר הקרב וגו' כי אין דרך להשיגה ע"י יגיעת בשר כמו היראה ששואלין עליה יגעת ביראה ואוי לבשר שלא נתייגע ביראה כמ"ש בר"ח וכתיב ביראה אם תבקשנה ככסף וגו' מלמד שצריכה יגיעה רבה ועצומה כמחפש אחר אוצרות. אבל אהבה רבה זו [אהבה בתענוגים] נופלת לאדם מאליה מלמעלה בלי שיכין ויכוון לה אך ורק אחר שנתייגע ביראת הרוממות והגיע לתכלית מה שיוכל להשיג ממנה לפי בחינת נשמתו אזי ממילא באה האהבה בתענוגים מלמעלה לשכון ולהתייחד עם היראה כי דרכו של איש לחזר כו' כמ"ש בלק"א.
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
ב' = 2
הא' = האחת
עוה"ב = עולם הבא
וע"ז = ועל זה
שבזוה"ק = שבזוהר הקדוש
ע"י = על ידי
כמ"ש = כמו שכתוב
בר"ח = בראשית חכמה
בלק"א = בליקוטי אומרים
