הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
אחרי שהרבי הזקן נתן לנו בפרק ל"ב בתניא תרגיל שמחה, על ידי אהבת ישראל. ממשיך הרבי הזקן בפרק ל"ג בתניא ונותן לנו תרגיל שמחה: אם תלמדו הרבה חסידות תהיו שמחים, כי החסידות מציירת בשכל פשוט את החיות האלוקית שמחיה את העולם כל רגע. כדי להבין זאת לעומק הרבי הזקן נותן משל: כתוב בגמרא במסכת ברכות: כמו שהנשמה מחיה את הגוף, כך הקב"ה מחיה את העולם. לכן אם נלמד כיצד מחיה הנשמה את הגוף, נבין גם איך מחיה אלוקים את העולם.
הנשמה כאשר היא מתאווה למשהו טוב, עדיין לא רצות במוח האותיות, רק לאחר עיון קטן בשכל מתחילים לרוץ אותיות בלי גבול ממש. כי אי אפשר להפסיק את מירוץ האותיות. ואילו האותיות שאנו מוציאים מהפה, הם מאוד מוגבלות, ואפשר מיד לעצור אותם.
אותו הדבר גם אצל אלוקים: האותיות הנסתרות - שהם בעצם החיות שמסתתרת מאחורי האש, רוח, המים, והאדמה. אותם אותיות הם ללא גבול, אי אפשר לנבראים לשנות, רק בחיצוניות של האותיות. דהיינו, בכימיה הגבולית, רק שם הנבראים יכולים קצת ליגוע ולעצור עצירה גבולית מאוד. דהיינו, הרופא יכול לראות רק את הפעולה החיצונית באנטומיה, ויכול קצת לשנות. אבל את מה שמסתתר מאחורי המחלה רק כוח תפילה ותורה יכול לשנות מהשורש, כי השורש הוא אין סופי, והתורה והתפילה מגיעות לאין סוף.
מילות התניא המקוריות:
פרק לג
עוד זאת תהיה שמחת הנפש האמיתי' ובפרט כשרואה בנפשו בעתים מזומנים שצריך לזככה ולהאירה בשמחת לבב אזי יעמיק מחשבתו ויצייר בשכלו ובינתו ענין יחודו ית' האמיתי איך הוא ממלא כל עלמין עליונים ותחתונים ואפי' מלא כל הארץ הלזו הוא כבודו ית' וכולא קמיה כלא חשיב ממש והוא לבדו הוא בעליונים ותחתונים ממש כמו שהיה לבדו קודם ששת ימי בראשית וגם במקום הזה שנברא בו עולם הזה השמים והארץ וכל צבאם היה הוא לבדו ממלא המקום הזה וגם עתה כן הוא לבדו בלי שום שינוי כלל מפני שכל הנבראים בטלים אצלו במציאות ממש כביטול אותיות הדבור והמחשבה במקורן ושרשן הוא מהות הנפש ועצמותה שהן עשר בחינותיה חכמה בינה ודעת כו' שאין בהם בחי' אותיות עדיין קודם שמתלבשות בלבוש המחשבה [כמ"ש בפ' כ' וכ"א באריכות ע"ש] וכמ"ש ג"כ במ"א משל גשמי לזה מענין ביטול זיו ואור השמש במקורו הוא גוף כדור השמש שברקיע שגם שם מאיר ומתפשט ודאי זיוו ואורו וביתר שאת מהתפשטותו והארתו בחלל העולם אלא ששם הוא בטל במציאות במקורו וכאילו אינו במציאות כלל: וככה ממש דרך משל הוא ביטול העולם ומלואו במציאות לגבי מקורו שהוא אור א"ס ב"ה וכמש"ש באריכו'. והנה כשיעמיק בזה הרבה ישמח לבו ותגל נפשו אף גילת ורנן בכל לב ונפש ומאד באמונה זו כי רבה היא כי היא קרבת אלהים ממש וזה כל האדם ותכלית בריאתו ובריאות כל העולמות עליונים ותחתוני' להיות לו דירה זו בתחתוני' כמ"ש לקמן באריכות. והנה כמה גדולה שמחת הדיוט ושפל אנשים בהתקרבותו למלך בשר ודם המתאכסן ודר אתו עמו בביתו וק"ו לאין קץ לקרבת ודירת ממ"ה הקב"ה וכדכתיב כי מי הוא זה אשר ערב לבו לגשת אלי נאם ה':
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
האמיתי' = האמיתית
ית' = יתברך
בחי' = בחינת
כמ"ש = כמו שכתוב
בפ' כ' וכ"א = בפרק כ' וכ"א
ע"ש = עיין שם
ג"כ = גם כן
במ"א = במקום אחר
א"ס ב"ה = אין סוף ברוך הוא
וכמש"ש = וכמו שכתוב שם
באריכו' = באריכות
ותחתוני' = ותחתונים
וק"ו = וקל וחומר
ממ"ה = מלך מלכי המלכים
הקב"ה = הקדוש ברוך הוא
