הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו

הסבר התניא היומי:

מתחיל הרבי הזקן את פרק הראשון בחלק שני של תניא 'שער היחוד והאמונה' ומסביר לנו: 'שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד', זה יחוד העליון ביותר שיהודי מייחד במוחו את אלוקים.  בזמן קריאת שמע, לא קיים אצל יהודי העולם החומרני בכלל. ואילו בפסוק הבא אחריו: 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', זה יחוד תחתון, שבו יהודי כן מכניס חשיבות מסוימת לעולם, אבל הוא מחדיר בחומריות גם רוחניות.
שואל הרבי הזקן: מדוע כתוב 'וידעת היום והשבות אל לבבך'? כי אלוקים למעלה ולמטה, ואין עוד אלוקים חוץ ממנו. לכאורה, הרי כל מי שלומד פילוסופיה, אפילו אם הוא לא יהודי, יגיע מיד למסקנה שאין אלוקים יותר מאחד. כי אלוקים זה הסיבה הראשונית לכל הבריאה, ואין לו סיבה שיצרה אותו. כי אם יש לו סיבה שיצרה אותו, הוא לא אלוקים אלא הסיבה שקדמה לו. לכן, הסיבה הראשונית חייבת להיות ללא תחילה, כי אם יש לה תחילה היא לא אלוקים, אלא מי שהתחיל אותה הוא האלוקים. גם אם הם שתיים, זה אומר שיש להם התחלה. כי האחד הוא מוגבל עד שמגיע לרשות של השני. ואם הוא מוגבל, יש לו מגביל שהגביל אותו. זאת אומרת שהוא לא אלוקים.
 אם כן באנו למסקנה אחרי חקירה פילוסופית פשוטה, אפילו לפני מתן תורה, כי בשכל הגיוני אלוקים הוא אין סוף למעלה ולמטה. לכן, שואל הרבי הזקן מה התורה צריכה להגיד לנו דבר כל כך פשוט? מתרץ הרבי הזקן: התורה באה לומר לנו, שאלוקים בורא עדיין את הבריאה כל הזמן מאין ליש. זה כוונת הפסוק שהאלוקים הוא למעלה ולמטה. כל הזמן אלוקים מחיה את העולם, כדי שהעולם לא יחזור לאין כמו שהיה קודם ששת ימי בראשית.
מילות התניא המקוריות:
שער היחוד והאמונה
להבין מעט מזער מ"ש בזהר דשמע ישראל כו' הוא יחודא עילאה ובשכמל"ו הוא יחודא תתאה:
פרק א וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד. וצריך להבין וכי תעלה על דעתך שיש אלהים נשרה במים מתחת לארץ שצריך להזהיר כ"כ והשבות אל לבבך. הנה כתיב לעולם ה' דברך נצב בשמים ופי' הבעש"ט ז"ל כי דברך שאמרת יהי רקיע בתוך המים וגו' תיבות ואותיות אלו הן נצבות ועומדות לעולם בתוך רקיע השמים ומלובשות בתוך כל הרקיעים לעולם להחיותם כדכתיב ודבר אלהינו יקום לעולם ודבריו חיים וקיימים לעד כו' כי אילו היו האותיות מסתלקות כרגע ח"ו וחוזרות למקורן היו כל השמים אין ואפס ממש והיו כלא היו כלל וכמו קודם מאמר יהי רקיע כו' ממש וכן בכל הברואים שבכל העולמות עליונים ותחתונים ואפי' ארץ הלזו הגשמית ובחי' דומם ממש אילו היו מסתלקות ממנה כרגע ח"ו האותיות מעשרה מאמרות שבהן נבראת הארץ בששת ימי בראשית היתה חוזרת לאין ואפס ממש כמו לפני ששת ימי בראשית ממש וז"ש האר"י ז"ל שגם בדומם ממש כמו אבנים ועפר ומים יש בחי' נפש וחיות רוחנית דהיינו בחי' התלבשות אותיות הדבור מעשרה מאמרו' המחיות ומהוות את הדומם להיות יש מאין ואפס שלפני ששת ימי בראשית
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים

מ"ש = מה שכתוב
ובשכמל"ו = וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד
כ"כ = כל כך
ופי' = ופירש
הבעש"ט ז"ל = הבעל שם טוב זכרונו לברכה
ח"ו = חס ושלום
ואפי' = ואפילו
מאמרו' = מאמרות
      

                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא